תיאוריה סופית ואינסופית פתח דבר

עמוד:10

זיגמונד פרויד - הלא מודע 10 בו . מה שנוסח על ידי פרויד ב מתווה לפסיכולוגיה מדעית 5 בניסיון להשתמש בלשון הנוירולוגיה לתיאור תהליכים ( 1895 ) , פסיכולוגיים, נותר כנספחים למכתבים לידידו וילהלם פליס, כטיוטות מאכזבות שלא פורסמו ( אלא לאחר מותו ) ולא הפכו לא ל"נוירולוגיה לפסיכולוגים" ולא ל"פסיכולוגיה לנוירולוגים" . אילו חי פרויד היום, ואילו היו בידיו תוצאות כל הגילויים החדשים בביולוגיה, בנוירולוגיה, בחקר המוח, אילו עמדה לשירותו לשון הדנ"א, המבנה המולקולרי והתקשורת הבין‑‑תאית, היה מן הסתם נחלץ מלשון מערכת העצבים ללשון מדעית אחרת לספר באמצעותה את הנפשי בלי לנתקו מהגופני, ואנו היינו נותרים בלי הלשון הפסיכואנליטית שהוריש לנו לחיות באמצעותה את עצמנו . המעבר ההדרגתי של פרויד מהנוירולוגיה לפסיכולוגיה אמנם הניב כבר קודם לכן כתיבה שנושאיה פסיכולוגיים, כגון מחקרים על ההיסטריה ( 1893 ) , אשר נוצרה מתוך העבודה המשותפת עם יוזף ברויר, אך המעבר ללשון פסיכואנליטית ולשיטה התרפויטית הכרוכה בה ( עוד בטרם נקראו בשם זה ) נוצר עם צלילתו אל תוך האנליזה העצמית ואל מה שהחל הוא עצמו לחוות כלא מודע וכדרכים המובילות אליו . האנליזה העצמית, כך אנו לומדים מתוך חליפת המכתבים האינטנסיבית עם פליס, הפכה לקראת סוף ,1897 בצד חקר החלום, לעניין המהותי בחקירתו, מחשבתו, הווייתו ממש, צלילה בלתי נמנעת, שלא ניתן לוותר עליה, כלשונו . זו הייתה צלילה אל מעמקי הלא מודע : "מאז שאני חוקר את הלא מודע הפכתי כל כך מעניין לעצמי", הוא כותב במכתב מ‑‑ 1897 . 12 . ,3 ומוסיף, "חבל שצריך תמיד לסכור את הפה כשמדובר בדבר 6 מדוע עליו לסכור את פיו בהגיעו לשעריו של האינטימי ביותר" . 5 . עתיד לראות אור בהוצאת רסלינג בשנת ,2023 בתרגומו של ליעד קב‑ונקי . 6 . Seitdem ich das Unbewußte studiere , bin ich mir selbst so interessant " geworden . Schade , daß man sich fürs Intimste immer den Mund

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר