|
|
עמוד:10
10 | תעלומת הקפיטליזם המאמצים שהן השקיעו הסתיימו באכזבה מרה . מרוסיה ועד ונצואלה, חמש השנים האחרונות היו תקופה של מכאוב כלכלי, צניחה בהכנסות, חרדה ותרעומת ; תקופה של "רעב, מהומות וביזה", במילותיו הצורבות של ראש ממשלת מלזיה מהאטיר מוחמד . במאמר מערכת של ה'ניו-יורק טיימס ' מהזמן האחרון נכתב כי "בחלק ניכר מהעולם, השיטה הכלכלית שזוכה לשבחים במערב לאחר הניצחון במלחמה הקרה פינתה את מקומה לאכזריות של השווקים, חשדנות כלפי הקפיטליזם וסכנות שכרוכות בחוסר יציבות" . ניצחונו החלקי של הקפיטליזם, במערב בלבד, עלול להתגלות כמתכון לאסון כלכלי ופוליטי . לאמריקנים, הנהנים גם משלום וגם משגשוג, היה קל מאוד להתעלם מהסערה שהתרחשה במקומות אחרים . כיצד הקפיטליזם יכול להיות בצרות כאשר מדד הדאו-ג'ונס מטפס גבוה יותר מהאוורסט ? כאשר האמריקנים מביטים במדינות אחרות הם רואים קִדמה, גם אם איטית ולא שוויונית . אפילו במוסקבה אפשר לאכול ביג מק ; לשכור סרט מבלוקבסטר אפשר גם בשנחאי ; ואין שום בעיה להתחבר לאינטרנט בקראקס . אבל אפילו בארה"ב אי אפשר להסתיר לגמרי את החשש מפני הבאות . האמריקנים רואים שקולומביה נמצאת על סף מלחמת אזרחים גדולה בין ארגוני גרילה של סוחרי סמים ומיליציות עריצות, הם שומעים על התקוממות שקשה לדכאה בדרום מקסיקו ומבינים שחלק ניכר מהצמיחה הכלכלית הכפויה של אסיה נשאבת לבור של שחיתות וכאוס . באמריקה הלטינית דועכת האהדה כלפי הכלכלה החופשית : במאי 2000 כבר צנחה התמיכה הציבורית בהפרטה מ- 46 אחוזים ל- 36 אחוזים בלבד . יותר מכל דבר אחר, האות המבשר רעות הוא שבמדינות הקומוניסטיות לשעבר הקפיטליזם התגלה כלוקה בחסר, והאנשים ששמם נקשר במשטרים הישנים נמצאים מרחק פסיעה מחזרה לשלטון . נוסף על כך, חלק מהאמריקנים חשים כי אחד הגורמים לעשר שנות השגשוג שהם חוו הוא העובדה שככל שהכלכלות בשאר
|
|