|
|
עמוד:12
האמת היא שגם לו הכנסתם הייתה גבוהה מאוד , לא היה בכך שום דבר שאינו הגון . המוכרים הללו קונים את הארטיקים באחת הערים , נוסעים במשך שעות ארוכות ברכב לא נוח , וממתינים במשך שעות נוספות באפיק של נחל , שבדרך כלל אין בו המון מטיילים . המיזם הזה רווחי בעבורם משום שהם גובים על כל ארטיק מחיר גבוה פי שלושה ממה שיכלו לגבות עליו בחופי תל - אביב . המחיר הזה מפצה אותם על הנסיעה הארוכה , על הוצאות הדלק , על הבלאי של המכונית , על שעות ההמתנה ועל מיעוט הלקוחות . אותם לקוחות מתרגזים לעיתים , כי הם מתייחסים לארטיק בנחל יהודייה כאילו היה זהה לארטיק שבחוף שרתון . אך למעשה מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין . היזם שהעלה בדעתו את הרעיון להביא ארטיקים למקום לא שגרתי כמו נחל ברמת הגולן , והצטייד לשם כך בידע מיוחד על הרגלי המטיילים , ואולי אפילו ברכב מיוחד , מוכר ללקוחותיו חבילת מוצר שונה בתכלית , המתומחרת באופן שונה . אם המחיר שביקש לא היה משקף אינטרס של הקונים , הם היו מסרבים לשלם אותו , והמיזם היה נכשל . הראשון שהעלה על דעתו את האפשרות הזאת , היזם של המעלל המסחרי המכונה שלא בצדק " גזלנות ", הרחיב באופן אקטיבי את גבולות האפשרויות שלנו ליהנות ממשאבי העולם . כתלמידו של הכלכלן לודוויג פון מיזס , המאור הגדול של האסכולה האוסטרית בכלכלה , קירזנר הדגיש את המחסור במידע מושלם ככוח מניע לשוק החופשי . שוק ריכוזי מתוכנן לא יכול לעבוד , כי איש לא מחזיק במידע הכמעט אינסופי על שלל ההעדפות של אנשים פרטיים , ועל ההשפעות ההדדיות של ההעדפות הללו . על כך הוסיף קירזנר , שבגלל אותה סיבה בדיוק יש לשלול גם את התפישה הסטטית של השוק החופשי . לעולם אין למוכרים כל המידע על ההעדפות האפשריות של הקונים . זהו תפקידו של היזם , שיסתובב עם רכב חבוט בנחלי הצפון וילמד על בשרו לאילו נחלים ובאילו תאריכים מגיעים מטיילים רבים , ומה ההעדפות המדויקות שלהם . למעשה , גם הקונים עצמם לא היו מודעים להעדפות הללו , כי המוצר לא היה קיים באופק | תחרות ויזמות 12
|
|