|
|
עמוד:10
היה רלוונטי לפני שהספר נכתב . לפני שהמחבר כתב ופרסם אותו לא ביקוש ולא היצע . גם אחרי תחרות ויזמות , לא היה לספר 1973 ב - מועד זה , לא התקיים שום ביקוש או היצע לספר הזה בקרב קוראי העברית , עד שהחליטו עמיעד כהן ורותם סלע , ראשי ספריית שיבולת , לבקש מאוֹרי רדלר ומצבי חזנוב לתרגם אותו לשפתנו , ובכך להפוך אותו רלוונטי לקורא הישראלי . זו עובדה טריוויאלית , כמובן , אך היא הרת משמעות , כי היא מצביעה על תפקיד שנעדר מרבים מהתיאורים הקלאסיים של תורת המחירים : היזם . עקומות ההיצע והביקוש מתוארות לעתים קרובות כמשקפות מצב ק " ג 100 שקלים לקילוגרם יימכרו בסופרמרקט 5 סטטי : במחיר שקלים לק " ג יימכרו באותו סופרמרקט רק 10 תפוחים ביום , ובמחיר ק " ג תפוחים . עקומת הביקוש ועקומת ההיצע נתפשות כמעין 40 עובדות טבע : אנשים אוהבים תפוחים , ומוכנים לשלם עליהם מחיר מסוים , הקשור בתועלת השולית הפוחתת שהם מפיקים מכל כמות נוספת של תפוחים . מצד שני , למוכר יש העלויות שלו . כל זה שריר ונכון , אך קירזנר עמד על כך שזו אינה עובדת טבע סטטית וקבועה , אלא ביטוי לתהליך דינמי מתמשך . יהיה לנו קל יותר להבין זאת אם נדבר על פרי אחר , שהוא פחות פופולרי ויותר אקזוטי . בסופרמרקט שלי אפשר בעונות מסוימות לקנות גם פפאיה . גם לפרי הזה יש , כמובן , עקומת היצע וביקוש הקובעת את מחירו . אך כשאני הייתי ילד , מעולם לא ראיתי פפאיה , בסופרמרקט או במקום אחר . בשלב מסוים הגיע מישהו למסקנה — קירזנר מכנה את המישהו הזה " יזם " — שהפפאיה יכולה להיות ערֵבה לחִכּם של הישראלים , והחל לייבא אותה לישראל ולמכור אותה לחנויות המזון . היזם הזה היה יכול להיות נמרץ יותר , ולחשוב על הרעיון כמה שנים יותר מוקדם . אולי היה נכשל אז , כי הישראלים היו עניים יותר ופרובינציאליים יותר , ולא נטו להרפתקאות קולינריות . אולי היה מצליח , ומעשיר את ילדותי בטעם נוסף . בהעדר היזם הזה , יש להניח שיזם אחר היה חושב על הרעיון לייבא לישראל פפאיות ; מן הסתם הן היו מגיעות במקרה כזה לישראל באיחור של כמה שנים . | תחרות ויזמות 10
|
|