|
|
עמוד:11
| 11 תתר ד ר למהדורה הע רית מהם רבי חשיבות לישראל וליהודים בארצות הברית וברחבי העולם, היטשטשו עקב האינפלציה הגבוהה והטיפול הכושל בפרשת בני הערובה באיראן . כמעט 70 אחוז מהצעות החוק החשובות שיזם הנשיא קרטר אושרו בקונגרס . הוא מחה מן הנשיאות את הכתם שהותירה שערוריית ווטרגייט, וכפי שסגנו וולטר מונדייל ( תומך נאמן של ישראל ) ניסח זאת במילים החקוקות כעת במרכז קרטר, "דיברנו אמת, צייתנו לחוק ושמרנו על השלום" . בשנת 2002 זכה ג'ימי קרטר בפרס נובל לשלום על מפעל חיים של חתירה לפתרון בעיות סבוכות בדרכי שלום, לרבות תהליך השלום במזרח התיכון . ג'ימי קרטר אינו אהוד כיום בישראל, בעיקר בגלל ספרו Palestine : Peace not Apartheid ( "פלסטין : שלום ולא אפרטהייד" ) , שנכתב יותר מ- 25 שנים אחרי תום כהונתו כנשיא וגם לי יש ביקורת עליו, וכן בגלל תמיכתו בהקמת מדינה פלסטינית לצד המדינה היהודית שביטחונה יובטח . אבל זאת דווקא סיבה טובה שישראלים יבינו את חשיבותו לישראל כנשיא . בחזית הפנימית, היחלשות התלות של ארצות הברית בנפט של אופ"ק ( בעת שקרטר נכנס לתפקיד, 50 אחוז מהנפט שארצות הברית צרכה הגיעו ממדינות אופ"ק ) מושתתת על שלושה חוקי אנרגיה שקרטר חתם עליהם . החוקים האלה עודדו הפקה עצמית של נפט וגז, הציבו את שימור האנרגיה במרכז התודעה של האמריקאים, השיקו עידן חדש של הפקת אנרגיה נקייה משמש ומרוח, והקימו את משרד האנרגיה הפדרלי . הנשיא קרטר גם חולל מהפך במערכת התחבורה האמריקאית, שם קץ לרגולציות פדרליות ועל ידי כך הגביר את התחרות והביא להורדת מחירים לצרכנים, וגם עשה את טיסות התיירות נגישות למעמד הבינוני ואפשר את עידן הכבלים בתקשורת . הוא הכפיל את מערך הפארקים הלאומיים, והיה בכך הנשיא הסביבתי ביותר מאז תיאודור רוזוולט . כל חוקי האתיקה החשובים התקפים כיום, וחשובים כיום יותר מתמיד בוושינגטון המאותגרת בתחום הזה, נבעו מהחקיקה שקידם אחרי פרשת ווטרגייט .
|
|