|
|
עמוד:14
| שנית לא תיפול 14 לקח שישי : יש חשיבות עצומה ליכולת לתקשר, פנימה והחוצה, בזמן משבר גרעיני . לקח שביעי : תאונות קורות, וכך גם טעויות . גם בתחום הגרעיני . לקח שמיני : לפצצה יש נטייה פרדוקסלית ללבות סכסוכים קונבנציונליים . אולי הסכנה הגדולה ביותר לישראל בעידן הגרעיני תהיה סכנת הטרור בצל הפצצה . לקח תשיעי : מקרי המבחן הרלבנטיים ביותר עבור מדינת ישראל אינם הסכסוכים הבין-מעצמתיים של המלחמה הקרה אלא הסכסוכים האזוריים המגורענים החדשים, המספקים קדימון למה שצפוי במזרח תיכון גרעיני . לקח עשירי : הכול פוליטי . גם מרוץ חימוש גרעיני הוא נגזרת של סכסוך גאופוליטי . לכן, דרך המלך להאטת המרוץ היא בפתרון או בצמצום הסכסוך שבבסיסו . * * * אנחנו חיים בעידן שאיש מדע המדינה האמריקאי פול בראקן 5 בעוד שהספרות הגרעינית הקלסיתכינה "העידן הגרעיני השני" . התמקדה, מטעמים מובנים, בעימות הדו-קוטבי בין ארצות הברית לבין ברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה ( "העידן הגרעיני הראשון" ) , הספרות החדשה מתייחסת לשתי עובדות יסוד נוספות . הראשונה — כבר בראשית המלחמה הקרה התפתחה מערכת רב- קוטבית, עם הצטרפותם של שחקנים נוספים למועדון הגרעין ( בריטניה ב- 1952 , צרפת ב- 1960 , סין ב- 1964 , ומדינות אחרות בהמשך ) . שחקנים אלו משפיעים על הדינמיקה הגרעינית בעולם . השנייה — עידן הגרעין לא הסתיים עם סופה של המלחמה הקרה . נכון, שבשני העשורים שלאחר 1991 קל היה לשכוח מקיומה של הפצצה . אבל בשנים האחרונות ישנה תנופה חדשה של פיתוח גרעיני, וגוברות מתיחויות שיש להן השלכות על מדיניות גרעינית ברחבי העולם, מרוסיה, דרך סין, צפון קוריאה, הודו, פקיסטן וכמובן, איראן .
|
|