|
|
עמוד:12
| שנית לא תיפול 12 כזה ראוי להחיל את הקלישאה המוכרת : תקווה איננה תחליף לאסטרטגיה . החסם השני לחשיבה רעננה על עתידה הגרעיני של ישראל הוא מדיניות העמימות . מדיניות זו מקשה לנהל דיון ציבורי על הגרעין בהקשרו הישראלי . לעמימות יתרונות רבים, ובעיקר שני אלה : היא מצמצמת את הלחץ הבינלאומי על ישראל לוותר על שאיפותיה הגרעיניות, ובה בעת מחלישה את התמריץ להתחמשות גרעינית של אויבי ישראל . אבל לעמימות יש גם חיסרון בולט : היא חסם רב עוצמה בפני דיון ציבורי על נושא מורכב, בעל חשיבות לאומית עליונה והשלכות מדיניות מרחיקות לכת . הרמטכ"ל ההודי קרישנסוואמי סונדרג'י, שהלין על הבורות הגרעינית של הממסד הביטחוני שהקיף אותו בשנות השמונים והתשעים, ביטא זאת כך : "דוקטרינה הנשענת על עמימות נועדה לזרוע אי-ודאות בקרב יריביך הפוטנציאליים . 3 תכליתה איננה לכלוא את ההנהגה שלך במצב של אי-ודאות" . אין מדובר כאן רק בזכות הציבור לדעת . כשמעגל העוסקים בנושא מהותי הוא כל כך מצומצם, נמנעת ההפריה המחשבתית הנובעת משיתוף מעגלים נוספים של מומחים מתחומי דעת מגוונים . הקשר של צבא וחברה חיוני במיוחד בהקשר הגרעיני . לכך התכוון יהושפט הרכבי בספרו החשוב מלחמה גרעינית ושלום גרעיני ( 1964 ) : "הניסיון הצבאי חדל [ . . . ] להקנות יתרון בניתוח מהלכיה של המלחמה העתידה ומשפטיה [ . . . ] כל המטפלים בפיענוח צפונות המלחמה הבאה כולם 'אסטרטגים של כורסא' במידה שווה, וכולם שרויים בתחום הניחוש וההשערה, בין אם אנשי-צבא הם או אזרחים . לאיש אין ניסיון בשאלה : כיצד ינהג האדם במסיבות בלהות המלחמה 4 ובשפה עדכנית : הגנרלים לא פיקדו מעולם על מלחמה הגרעינית" . גרעינית, ולכן אין להם ניסיון מעשי שמקנה להם עדיפות ברורה על פני אזרחים בדיון על נסיבותיה והשלכותיה של מלחמה כזאת . וגם הוותיקים שבמדינאים הישראלים לא ניהלו מעולם משבר גרעיני . צניעות היא התנאי הראשון להתמודדות עם אתגר הגרעין . מטרתו של ספר זה היא להניע את הדיון החסר מבלי לזעזע את יסודותיה של העמימות הישראלית . בהסתמך על מקורות גלויים,
|
|