|
|
עמוד:9
9 מבוא . או : כמה מילים על שמות של ספרים 3 במקור רציתי לקרוא לו "מדריך מקוצר לפסיכולוגיה של טוב" . המוסר" — שם שמתאר בצורה מדויקת ) יש שיטענו מדויקת עד כדי שעמום ( את תוכנו . אבל כאשר הצעתי את השם, עורך הספר שאל אותי לאיזה קהל קוראים אני רוצה לכוון את הספר . "האם לחברים ולקולגות שלך מתחום הפסיכולוגיה", הוא שאל, "או לכל אדם שמתעניין במוסר ובדילמות מוסריות ? אם אתה רוצה לפנות לכולם, אתה צריך לבחור שם שפונה לכל מי שמתעניין במוסר ובביטויים של מוסר בחיים, ולא רק לעוסקים בפסיכולוגיה" . הוא גם מי שהציע את השם "איך להיות טוב" . "איך להיות טוב ? " שאלתי את העורך . הפסיכולוגיה של המוסר אינה אומרת לבני אדם איך להיות טובים . בשביל זה יש דת ופילוסופיה . הן אלה שאומרות לבני האדם איך להיות טובים ואיך לקבל החלטות ראויות . הפסיכולוגיה של המוסר אינה תחום שקובע כללי התנהגות אלא תחום שמתאר מציאות . היא בוחנת כיצד בני אדם מבינים מוסר ומקבלים החלטות מוסריות . היא שואלת מה עובר להם בראש, בלב ובבטן, כשהם מקבלים החלטות בהקשר המוסרי, ואיך התרבות שלנו, הדת שלנו, המגדר שלנו, ועוד המון גורמים אחרים בחיים שלנו, משפיעים על המוסר . העורך שכנע אותי שזה בדיוק העניין : אילו ניסיתי להורות לקוראי הספר מה לעשות ואיך לנהוג, הדבר היה מעורר התנגדות מיידית, שהיתה חוסמת את הקוראים ומונעת מהם לקבל ולהפנים את העקרונות המוסריים שמוצעים בספר . דווקא הניסיון לגרום לאנשים להבין מה הם העקרונות המוסריים שמנחים אותם, בלי שום ניסיון להכתיב להם מה לעשות ומה לחשוב, הוא שיכול לאפשר להם להיות מודעים יותר לאופן שבו הם פועלים בחיי היום-יום, מוסריים יותר או מוסריים פחות, ואולי, אם יבחרו בכך, 3 יאיר בן דוד, "איך להיות טוב — המדריך המקוצר לפסיכולוגיה של המוסר", כנרת זמורה דביר, 2020 .
|
|