|
|
עמוד:12
12 שכבר נפוצו בגטו . מי שראתה נכוחה את העתיד הייתה שכנתם, אמו של הפסל הנודע נתן רפופורט . באחד הימים נכנסה אליהם חיה רפופורט, מסרה לחיה כף מוכספת וביקשה ממנה שכאשר תפגוש את 8 בנה תיתן לו את הכף, שתהיה לו מזכרת מאמו . הגירוש הגדול מוורשה לטרבלינקה במרס 1942 נערכו ברחבי פולין אקציות ראשונות, והיהודים שנתפסו נשלחו למחנות ההשמדה שהוקמו ברחבי הגנרלגוברנמן . השילוחים למחנות ההשמדה נערכו בה בשעה שיהודים נוצלו במחנות לעבודת כפייה ובמפעלים שהקימו תעשיינים גרמנים ואוסטרים לשם ניצול כוח העבודה היהודי הזול . הרעב הכבד, המגפות, האימה, שיעור התמותה הגבוה וההרג ברחובות תבעו קורבנות יהודים מדי יום ביומו . אור ל- 18 באפריל התחולל בוורשה "ליל הדמים" ( ליל ברתולומאוס ) , שבו נכנסו אנשי ס"ס לגטו ורצחו, על-פי רשימה מוכנה מראש, 52 יהודים ממגוון חוגים בגטו . ב- 22 ביולי ,1942 ערב ט' באב, הודיע הגסטפו ליושב ראש היודנרט 9 כי כל יהודי ורשה, חוץ מיהודים בכמה קטגוריות אדם צ'רניאקוב 8 לאחר שכבר חיו בישראל קרא ישראל דוֹרֶמבּוּס ידיעה בעיתון על בואו של הפסל נתן רפופורט לארץ . חיה החליטה שזאת תהיה ההזדמנות לקיים את הבטחתה לאמו, פגשה ברפופורט והעבירה לו את השריד האילם שנותר מאמו . על רפופורט ראו להלן עמ' ,66 הערה 7 . 9 המהנדס אדם צ'רניאקוב ניסה להקל את חיי היהודים בגטו, ואולם ניצבה מולו חומה בצורה של מחלקות ס"ס שאנשיהן ליוו את דרישותיהם באלימות ושל בכירים ביודנרט שעשו לביתם . צ'רניאקוב דאג לילדי הגטו, השתדל לשים דגש בהספקת מזון ואפילו העלים עין מן ההברחות . ואולם האוכלוסייה לא ידעה על מאמציו הרבים, והתייחסה אליו בחשדנות ובכעס רב . לאחר שהתאבד ב- 23 ביולי כי סירב לקחת חלק בגירוש הגדול הוטחה בו ביקורת על שלא שיתף את הציבור במידע שהיה בידיו ולא הזהיר אותו מפני השילוחים .
|
|