|
|
עמוד:14
14 / / אנליזה ארגונית 29 הזמן בוחנים אותך משני הצדדים . מהצד הזה ומהצד הזה . בוחנים אותך . ואת בבוחן כל הזמן בינך לבין עצמך . כי אם אתה בן אדם ערכי אז אתה תמיד פונה לעצמך ושואל – אוקיי . אלה הערכים שלי . באיזה ערך עכשיו פגעתי . איזה גבול חציתי כדי לעשות ,1 ,2 3 ? ולאו דווקא תמיד את בסדר עם זה שחצית גבול מסוים, או שיצאת נגד ערך מסוים . אז אה . . . [ מכווצת שפתיים ] אז אני חושבת שאצל הערבים [ עוצמת עיניים לרגע ] זה פשוט מאוד פיתחו מנגנון שאומר לעצמם – בואו נפריד עכשיו . אני בעבודה . אני לא נמצא באיזשהו מרחב safe שאני אוכל באמת להעלות משהו כזה . אם כן, הכאב על הצורך לפצל בין זהויות מקצועיות או ארגוניות, עד כדי חוויית 'סכיזופרניה', מלווה בתחושות של היעדר בטיחות אישית והיעדר 'קול' – חוסר יכולת של המרואיינת להביא את עצמה, על כל חלקיה, למרחב הארגוני . ניכר כי בתקופות שעליהן היא מדברת, המתאימות להגדרה של 'מגה-איום', זהויות קולקטיביות לאומיות – יהודיות ופלסטיניות – נעשות בולטות במיוחד, והיעדר האפשרות להנכיחן, לשוחח על הסכסוך, גובה מחיר בממדי השייכות, הביטחון הפסיכולוגי וקולם של עובדים . ממצאים בעניין הפגיעה בביטחון הפסיכולוגי, ברגשות השייכות ובקולם של עובדים, מתוך המחקרים שצוינו, רלוונטיים מאוד גם להבנת המתרחש בעת ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית . למכתב המנכ"ל שהוצג לעיל ולניסיונות דומים לשמור על מרחב ארגוני 'ניטרלי' דרך הימנעות מנושאים שנויים במחלוקת בחברה ובפוליטיקה יש השפעות שליליות, הפוגעות בדיוק באותם היבטים פסיכולוגיים-ארגוניים שעליהם מבקשים ארגונים לגונן . ההימנעות מסמנת לאותם עובדים – שחשים שהקרקע נשמטה מתחת לרגליהם – שהאיום העז שהם חווים, כמו גם רגשות הזעם והסולידריות, צריכים להישאר מחוץ למרחב הארגוני ; שאין במקום העבודה מקום לחלקים אלו, הממלאים את נפשם, או תמיכה בהם . לפיכך, מנת חלקם של עובדים בתקופות אלו היא הפעלת מנגנוני הגנה, כגון פיצול ושמירה על מרחק רגשי מהארגון . גם ההנחה שאפשר לשמר מרקם יחסים הרמוני, או לכל הפחות יעיל, כאשר ברקע מפַעם קונפליקט חברתי עז וכאשר הצד המוחלש חסר קול במרחבים הרשמיים – אינה עומדת במבחן המציאות . במצבים אלו, עובדים מסתודדים עם אלו שאיתם הם חולקים זהות משותפת, ומחנות הם בלתי נמנעים . עובדים גם מתכנסים בתוך עצמם, ומתקשים לשוחח ולתקשר עם עובדים אחרים שכלפיהם הם חווים רגשות קשים של חשד וכעס . ממצאים אלו עולים שוב ושוב ממחקרים שנערכו בהקשר של ארגונים שבהם יהודים וערבים עובדים יחדיו ( דר, 2020 ; יעקב שדה, 2021 ) . הם ניכרים גם בחווייתם של עובדים בתקופה זו של ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית – בין בקרב עובדים שהם חלק מתנועת המחאה, המתבקשים שלא להכניס פוליטיקה לתוך הארגון, ובין בקרב עובדים המזדהים עם השינויים שמבקש השלטון לחולל, בארגונים שבהם הנהלה בכירה מעודדת מחאה ואינה נותנת מקום לקולות אחרים .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|