חוסן וביטחון פסיכולוגי בעיתות משבר חברתי־פוליטי

עמוד:10

10 / / אנליזה ארגונית 29 זהוּת שארגונים מבקשים לשלב : בין חרדים לחילונים, בין דתיים ללהט"בים, בין יהודים לפלסטינים, ובעת האחרונה – בין ליברלים לשמרנים . ההכרה של מנהלי . ות גיוון ומנהלים . ות בכלל במחלוקות העזות הקיימות ברמת החברה או הפוליטיקה, ובשחזורן האפשרי בתוך הארגון המגוון, מעוררת שאלה לגבי ההתמודדות עם מחלוקות אלו וניהולן . האם להשתיקן בטענה שאינן רלוונטיות בתוכניהן למקום העבודה או בציפייה למשמֵע עובדים לנורמות של פלורליזם וחגיגת השונות, וכך לשמר את פנטזיית האחדות המדומה ? שיח ארגוני המתייחס לשסעים חברתיים או פוליטיים עשוי להיות מאיים במיוחד לנוכח העוצמות הרגשיות העזות הכרוכות בהם, והחשש שהם אינם ניתנים לאיחוי . או שמא יש לנהל מצבים עדינים אלו דווקא דרך הכרה במתחים שמתעוררים ועיבודם ? / תגובה ארגונית במצבי קונפליקט חברתי-פוליטי חריף הבקשה השכיחה להשאיר את הפוליטיקה מחוץ למרחב הארגוני מלווה בשני נימוקים עיקריים : נימוק אחד נוגע לשימור המרחב הארגוני כמרחב אינקלוסיבי, כזה שכל עובדי הארגון יכולים להזדהות עימו ולחוש שייכות אליו, ללא קשר לזהותם הקבוצתית ולעמדותיהם הפוליטיות . נימוק שני נוגע לשימור יחסים בין-אישיים נעימים, או לכל הפחות ענייניים, בין מי שעובדים במרחב פיזי משותף ולעיתים קרובות תלויים זה בזה במשימות משותפות . ברקע הדברים, ארגונים, כישויות תכליתיות, חוששים גם מחדירת מתחים חיצוניים ומפגיעתם בביצועי העובדים . בהקשר הפוליטי הסוער שבתוכו נכתב מאמר זה, באחד מימי חמישי של חודש מרץ ,2023 כתב מנכ"ל חברה טכנולוגית גדולה הודעה לכל עובדי החברה, ובה התנצל על הרצאה שהועברה במשרדי החברה בנושא 'הרפורמה המשפטית' . ההרצאה, הדגיש המנכ"ל, "הייתה יוזמה פרטית של אחד מעובדי החברה אשר ביקש להנגיש לחבריו לעבודה את עמדתה של אימו המשפטנית בנושא הרפורמה" [ ההדגשה במקור – לי"ש ] . המנכ"ל הצר על כך "שההרצאה גרמה לתחושת חוסר נוחות בקרב חלק מן העובדים אשר השתתפו בהרצאה או שמעו עליה" . הוא הצהיר על "טעות בשיקול דעת" בעניין . כמו המנכ"ל שבדוגמה, בארגונים רבים נמנעים מנהלים – גם כאלה המוטרדים עמוקות מאירועי השעה – מהצגת תמיכה במהלכי התנגדות מהסיבות שצוינו . הצהרה על ימי שביתה או שיבוש, עידוד יציאה להפגנות, מתן הרשאה להרצאות בנושא ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית – ואף אזכור האירועים, שלא לומר יצירת שיח בנושא במרחבים רשמיים ובלתי רשמיים – כולם נתפסים כמסכנים את תחושת השייכות והביטחון הפסיכולוגי, את מרקם היחסים בארגון ואת יכולתו של הארגון לעמוד במשימתו . בדומה לתפיסות שכיחות אלו בארגונים בישראל, גם מרבית ספרות הניהול הגלובלית, ובכללה הספרות על גיוון, הכללה וכשירות תרבותית, נכתבה מתוך ההנחה שפוליטיקה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא