פתח דבר

עמוד:11

פתח דבר | 11 עכשוויים . תפיסת המונח "תיקון עולם" ככלי ניתוחי מאפשרת לכותב לעמוד על ייחודו של קורפוס מחזות נרחב העוסק במסע הפנטסטי, לאפיינו ולפענחו . הפרק מציע פריזמה ניתוחית משלימה וכוללנית יותר, מעבר לזיהוי המקובל של המסע הפנטסטי עם תהליכים נפשיים דיאלקטיים, העצמה והתחשלות וגילוי עצמי של העולם הפנימי המזומנים לקהל הצעיר . בפרק מנותחים שלושה מחזות מקוריים המייצגים גיבורי מסע גנריים באופיים : ילידים, מהגרים ונודדים . אלו מחזות שבהם התנועה במרחב אינה כרוכה בהכרח בשינוי נפשי כלשהו . ניתוח האופנים השונים שבהם מתגלגל הרעיון של "תיקון עולם" למחזות, משמש כתשתית לביסוס הטענה בדבר הוורסטיליות של המונח ויכולתו להיות יסוד משותף וכן להאיר בדרכו שלו את חומרי הגלם שהמסע הפנטסטי בתיאטרון לקהל הצעיר עשוי מהם . הפרק השמיני, "מתי ואיך אפשר להציג מוות ? ייצוג זיכרון השואה והמוות בהצגות ילדים ונוער - מקרה בוחן" מאת רימונה לפין, מבקש לחשוף את תבניות המחשבה, הנורמות התרבותיות והערכים שהמבוגרים מתווכים לילדים ולנוער בהצגות זיכרון השואה המועלות בישראל ועוסקות באופן בלתי נמנע גם בתמת המוות . הפרק בוחן את האופן שבו הוצגו ויוצגו זיכרון השואה ותמת המוות ואת המשמעויות הנובעות מכך . הצגות ילדים ונוער בנושא זיכרון השואה הן טקסטים אידיאולוגיים מובהקים, סוכני תרבות הנוטלים חלק בתהליכי העיצוב וההטמעה של "תודעת השואה" בקרב ילדים ובני נוער בישראל . הכותבת חושפת שלב אחר שלב את המבנה והתוכן האידיאולוגי כדי להצביע על הצורך בשחרור טקסטים אלו מכבליו של נרטיב השואה הציוני על ידי אימוץ של גישת הפדגוגיה הביקורתית . היא מציעה לפרוץ את גבולות המחשבה ו"להעז" לגעת בשואה כדי לממש את הפוטנציאל החינוכי הקיים באירוע רב השפעה בסדר גודל כזה, שהוביל להקמת מדינת ישראל ונתפס כאחד האירועים המכוננים של הדיון הפוסט - מודרני ושל שיח זכויות האדם . הפרק מבקש להניח מצע ראשוני למשא ומתן בין סוכני התרבות הרשמיים בשדה התיאטרון לילדים ולנוער – יוצרים וסוכני חינוך – מתוך המתח המתקיים בין האידיאולוגיה החינוכית הממוסדת ובין הפדגוגיה והאידיאולוגיה הביקורתית . הפרק התשיעי, "תרגום מערבית לעברית כפרפורמנס : המסע לתיאטרון רב - לשוני לקהל צעיר בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה" מאת דורית ירושלמי, דן בשפה ובתרגום כאמצעים למפגש עם שפה אחרת ולחיכוך בין שפות . בהתאם לכפל המשמעות של המושג "פרפורמנס" ( ביצוע והופעה ) נראה כיצד האריגה של הערבית והעברית כפרפורמנס של תרגום חשוף ומכוון לעצמו, אפשרה לשני

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר