מבוא שיח הטכנולוגיה ולגיטימציה קפיטליסטית

עמוד:14

ערן פישר 14 נשאלת השאלה : מה טבעה של הזיקה האמיצה בין קפיטליזם חדש וטכנולוגיה חדשה ? נדמה שהתשובה ברורה — טכנולוגיה חדשה מאפשרת ומחוללת חברה חדשה : הגלובליזציה נישאת על כנפי רשתות תקשורת ; הכלכלה החדשה נסבה בעיקרה על עסקים ומוצרים שאוגרים, מייצרים ומתָמסרים מידע ; גוגל היא גולת הכותרת של מודל עסקי זה ; פרקטיקות כלכליות כגון מיקור חוץ ושיטות ייצור גמישות אחרות לא היו הופכות רווחות כל כך ללא טכנולוגיית הרשת ; והודו חייבת את נסיקתה כפלא קפיטליסטי למרכזי שירות ותמיכה בבַנגָלוֹר, ולהיותה חממה למהנדסי – תוכנה ולמרכזים גלובליים של תעשיית ההיי – טק . התפיסה אשר לפיה הטכנולוגיה מעצבת את פני החברה רווחת בשיח הציבורי והאקדמי . זו, לדוגמה, הנחת היסוד בכתביו של תומס פרידמן מה ניו יורק טיימס שתפיסתו את העולם הנוכחי — שטוח ומבוזר — נשענת על הדימוי של הארכיטקטורה הרשתית . פרידמן לא רק מסתייע בטכנולוגיה רשתית כמטפורה וכמודל קוגנטיבי להבנת עולם ההווה, אלא גם גורס שהמאפיינים הייחודיים של טכנולוגיה זו מחלחלים למבנה החברתי ולדינמיקות החברתיות, ומעצבים אותם . כך, לדוגמה, הוא טוען ש"האינטרנט מהווה את 1 הדבר הקרוב ביותר לשוק תחרותי מושלם בעולם כיום" . על פי גישה זו, השיח על טכנולוגיה דיגיטלית הוא שקוף ומאיר – עיניים . הוא שקוף מאחר שאיננו יותר מביטוי של המציאות הטכנולוגית ( למשל, הטענה שטכנולוגיית רשת מאפשרת גמישות ואינטראקטיביות היא תיאור ישיר ואמיתי של המציאות ) ; והוא מאיר – עיניים מכיוון שבסופו של דבר, לדבר על טכנולוגיה משמעו לתאר את אופן הפעולה של החברה ( לדוגמה, טכנולוגיה גמישה יוצרת גמישוּת בכלכלה ) . ואולם, אני טוען שהבנה כזאת של שיח הטכנולוגיה היא חלקית בלבד . שיח הטכנולוגיה אינו רק צוהר שדרכו נשקפת המציאות, אלא מהווה השקפה פרטיקולרית על המציאות, ולכן ראוי לניתוח בזכות עצמו . יתרה מזאת, טכנולוגיה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר