|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 182 | התמורות במשימות ובמיומנויות הנדרשות מהעובדים בישראל החזק בין מאפייני המשימות הנדרשות במשלח היד לרמת הפריון של העובדים, המתרגם להפרשי שכר גדולים . השלכות אלו נכונות גם לאפשרויות התעסוקה : לעובדי כפיים במשלחי יד שיש בהם עצימות גבוהה של משימות ידניות חזרתיות יש סיכוי גבוה ב- 6 . 1 נקודות אחוז להיות ללא עבודה או לעבור ענף בשלוש השנים הבאות בהשוואה לעובדים במקצוע שיש בו עצימות הנמוכה ביחידה אחת במשימות מסוג זה . לעומת זאת, עובדים במשלחי יד המצריכים חשיבה אנליטית ברמה הגבוהה ביחידה אחת במדד המשימות האלה הם בעלי סיכוי נמוך ב- 6 . 2 נקודות אחוז מעובדים אחרים לאבד את מקום עבודתם או לעבור לענף אחר מזה שעבדו בו בטווח הזמן של שלוש שנים . ניכר אפוא שלמאפייני המשימות במשלח היד קשר ישיר לרווחת העובדים . השינויים במרכיבי המשימות הנדרשות השפיעו השפעה לא אחידה על קבוצות אוכלוסייה השונות . במיוחד ניכר שהשינוי בתמהיל המשימות הגדיל פערים בין יהודים לערבים : לא רק שיהודים מועסקים יותר מערבים במשלחי יד מבוססי משימות חשיבה לא-חזרתית — משלחי היד המתגמלים בשכר גבוה יותר — אלא שהפערים בין משימות המאפיינות את העובדים בשני המגזרים התרחבו בשני העשורים החולפים . נוסף על כך, גם בהיבט המגדרי ניכרים פערים מובהקים במאפייני המשימות של העובדות והעובדים . למשל, בקרב הגברים ניכרה ירידה בעבודה במשלחי יד המצריכים ביצוע משימות פיזיות, ובה בעת בקרב נשים ניכרה ירידה בעבודות שיש בהן משימות חשיבה חזרתיות ( למשל פקידות ) . כדי להסביר את הגישה מבוססת המשימות ולהציג את התובנות שגישה זו מציעה נתחיל בהסבר הגישה ונסקור את הממצאים מן הספרות הקיימת בנושא . אחר כך נתאר את הנתונים ואת אופן חישוב עצימות המשימות בכל משלח יד ובמשק בכללותו . משם נעבור להצגת הממצאים : תחילה הממצאים בעניין הקיטוב בתעסוקה והשינויים בהרכב המשימות הנדרשות, ואחר כך הממצאים בעניין השפעות השינוי במשימות הנדרשות על שכר ועל תעסוקת הפרטים . בהמשך ננתח את הגורמים שבבסיס השינויים, ולבסוף נבחן אם וכיצד השפיעו השינויים על קבוצות שונות באוכלוסייה . בפרק הסיכום נדון גם בכמה השלכות מדיניות של הממצאים .
|
|