|
|
עמוד:11
פרק 1 . מבוא 11 הציבור, הכיסוי התקשורתי של הפוליטיקה והתנהגות הפוליטיקאים והמצביעים . התחרות הפנימית אף יצרה אתגרים לניהול בחירות פנימיות שהמפלגות הדמוקרטיות לא עמדו בהם . לאור זאת הן נאלצו להזמין התערבות של המדינה, מה שהעמיק את הרגולציה שלהן ואת הביקורת עליהן ( קניג ורהט, 2019 ) . לבסוף, ניתן לזהות בעשור של שנות ה- 90 את הבשלת תהליך היחלשות המפלגות הלאומיות בפוליטיקה המוניציפלית . תהליך זה התבטא בעליית הרשימות המקומיות ובהתרחקות המועמדים לראשות ערים מהמפלגות הלאומיות וטשטוש זיהוים המפלגתי ( בריכטה, 1998 ; זובידה ולביא, 2015 ) . לסיכום, גם אם ניתן אולי למצוא הצדקה לציון כל שנת בחירות כשנת התחלה של תקופה נחקרת, דומה כי שנת 1992 מספקת צידוקים רבים ומשכנעים לבחירה זו, מעבר לרצון למלא לקונה מחקרית . לגבי נקודת הסיום של מחקרנו, השבעת ממשלת בנט-לפיד ביוני 2021 , הרי עדיין לא ניתן לקבוע אם זו מסמנת סופה של תקופה . פרק זה יתחיל בהצגת אוכלוסיית המחקר שלנו, המפלגות . נעמוד על ההבדל בין מפלגות לבין רשימות וסיעות, וכן נציג את רשימת 45 המפלגות שהיו מיוצגות בכנסת בשנים 1992 – 2021 . לאחר מכן נפנה לדיון במערכת המפלגות, שעניינה יחסי הגומלין בין המפלגות . נראה כיצד חוסר יציבות אלקטורלית, היחלשות המפלגות הגדולות והצטרפות ועזיבה תכופה של מפלגות חדשות הובילו למצב שבו, להבדיל מן העבר, לא ניתן לאפיין את המערכת המפלגתית אלא בהיותה לא יציבה או אפילו ״לא מערכתית״ . החלק הבא מתחיל בניתוח קצר של ההתפתחות במעמד המפלגות בישראל, של ירידת הקשר שלהן עם החברה ושל עליית הפוליטיקה האישית . לאחר מכן מנותחים דפוסי ההיערכות מחדש של מערכת המפלגות : עליית המרכז הליברלי וירידת השמאל המדיני ; הישרדות הליכוד ; יציבות המפלגות החרדיות ואי- היציבות של המפלגות הדתיות- לאומיות ; עליית המפלגות הערביות והתחזקותן, ויצירת הברית הבין- מפלגתית ( הרשימה המשותפת ) . הפרק מסתיים בתיאור תמציתי של מבנה הספר ופרקיו . אוכלוסיית המחקר : המפלגות במקרה הישראלי חשוב להבחין בין מפלגות, רשימות וסיעות ( קורן ושפירא, 1997 ) . ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ( 2020 ) נתנה הסבר טוב לגבי טבען של המפלגות : על-פי חוק המפלגות, התשנ"ב – 1992 , מפלגה היא "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי
|
|