|
|
עמוד:15
ה וועד ה המי וח דת לענ יין נ גיף ה ק ור ונ ה 15 ממוקדת ועניינית יותר . למעשה מתקיים בהן סוג של "מסחר פוליטי" — שיתוף פעולה בין-מפלגתי העשוי לקדם פשרות, וכן מתקבל ומוחלף בהן מידע . כמו כן, שלא כמו בדיונים המתנהלים במליאה, לדיוני הוועדות ניתן להזמין גורמים נוספים, כגון ממלאי תפקידים במגזר הציבורי, מומחים בתחומים הרלוונטיים לדיון, נציגי ארגונים מהמגזר השלישי, ואף אזרחים המעוניינים להציג את עמדתם . כך מתאפשר לוועדות לנהל דיון מעמיק יותר ומבוסס נתונים, ובסופו של דבר לקבל החלטות מושכלות יותר ( Lees and Shaw, 1979 ; Mattson and Strøm, 1995 ; Davidson and Longley, 1998 ; Hazan, 2001 ; Martin, 2014 ; Siefken and Rommetvedt, 2022 ) . מקובל לסווג את הוועדות הפרלמנטריות לשני סוגים עיקריים : ועדות קבועות וועדות זמניות ( 1994 Olson, ) . בדרך כלל הוועדות הקבועות עוסקות גם בחקיקה וגם בפיקוח על הממשלה וזרועותיה, והן שבות ומתכנסות מחדש לאחר הבחירות . הוועדות הזמניות, לעומתן, ממונות לפרק זמן קצוב כדי לטפל בנושא ממוקד או בהצעת חוק, ומתפזרות עם תום תפקידן או בסיום כהונת בית המחוקקים לקראת הבחירות הבאות . הסוג הבולט של ועדות אלו בהקשר של פיקוח הוא ועדות חקירה, הממונות כדי לבחון מחדל של הממשלה, או נושא בעל חשיבות ציבורית שעלה לסדר היום, ורוב מסוים של חברי פרלמנט סבור שהוא ראוי לבחינה מדוקדקת . סוג אחר של ועדות זמניות הן ועדות משותפות . ועדות מסוג זה מורכבות ממספר שווה של חברים משתי ועדות ( בפרלמנט חד-ביתי ) או ממספר שווה של חברים מהבית העליון ומהבית התחתון ( בפרלמנט דו-ביתי ) , והן מתמנות לשם טיפול נקודתי בהצעת חוק או בנושא שהועבר אליהן ממליאת הפרלמנט . סוג נוסף של ועדות זמניות, העומד במוקד מחקר זה, הן ועדות מיוחדות . מבנה הוועדות האלה והנהלים הקשורים בכינוסן משתנים ממדינה למדינה, אולם תפקידן דומה למדי — בחינת נושאים בעלי עניין לציבור ולאו דווקא מחדלים ממשלתיים, דוגמת מגפת הקורונה .
|
|