|
|
עמוד:10
10 ה צעה לסדר 49 יש להן יותר מנופי לחץ עליה, המאפשרים להן להפעיל פיקוח אפקטיבי יותר . נוסף על כך, הוועדות הקבועות נהנות ממומחיות וממקצועיות רבה יותר של חבריהן, מהיכרות טובה יותר עם השטח וממערכת יחסים ממוסדת עם הביורוקרטיה, וכל אלו מאפשרות להן להבין את מכלול ההחלטות של הממשלה ואת השלכותיהן ולפקח עליהן פיקוח מושכל יותר . עם זאת, הפיקוח בוועדות הקבועות עלול להתאפיין בחוסר תיאום ביניהן, וכך נושאים עלולים ליפול בין הכיסאות או להיות מטופלים בד בבד בכמה ועדות ( כלומר — בזבוז משאבים ) . יתרונות הפיקוח בוועדה זמנית נובעים מיכולתה להגיב תגובה מהירה וממוקדת יותר להחלטות הממשלה ולרכז את הדיון בנושא המפוקח תחת קורת גג אחת, במקום לבזרו בין כמה ועדות . עם זאת, ועדה זמנית שקמה כדי לטפל בנושא מסוים, בוודאי אם הוא אקוטי, עלולה לסבול ממחסור בידע נצבר, במומחיות ובזיכרון ארגוני, וכן מהיעדר קשרי עבודה ממוסדים עם הבירוקרטיה ועם הדרג הפוליטי במשרדים . מודל נוסף הוא המודל ההיברידי, המשלב בין שני המודלים הראשונים . מודל זה עשוי ליהנות מהיתרונות של כל אחד מהמודלים, אך, כמובן, גם לסבול מחסרונותיהם . אין הוכחה לכך שלאחד מהמודלים האלה יש יתרון מובהק על פני האחר, ולכן אין אנו ממליצות על אימוץ מודל מסוים . ההחלטה באיזה מודל לבחור צריכה להתקבל לאחר שנשקלו היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ועל פי אופיו של מצב החירום עצמו והתנאים הקיימים במערכת הפוליטית . למשל, אם הצורך בפיקוח פרלמנטרי בשעת חירום נוצר מייד לאחר בחירות, טרם הקמת הוועדות הקבועות או רובן, כפי שקרה בישראל, יש היגיון רב יותר בהקמת ועדה מיוחדת לשם כך . לנוכח כל זאת אנו מציעות את ההמלצות האלה : פיקוח באמצעות הוועדות הקבועות ( 1 ) אם הוחלט לבחור במודל הזה יש לשקול להקים מנגנון תיאום בין הוועדות כדי למנוע כפילויות, בזבוז משאבים והחמצת נושאים הראויים לדיון .
|
|