מבוא

עמוד:13

מ ב וא 13 דפוס הפגיעה המדובר זכה לכינוי 'התעללות נרקיסיסטית', מושג שהולך ונעשה שגור בעיקר בשימוש עממי כיום . המילה התעללות קשה ואף מרתיעה, אך חשוב לקרוא לילד בשמו . המעשים אינם מותירים חבורות נראות לעין, אך הם בהחלט מותירים את חותמם בנפש ומעוררים כאב עז . לרופא יש אמצעי הדמיה המאפשרים לו לדעת שהתרחשה פגיעה פיזית חוזרת ונשנית, הוא יבחין בשברים ישנים ובעיוותים בעצמות . המטפלים בנפש משוללים אמצעים שכאלו . שברים בנפש יתבטאו בדיכאון, חרדה, 'עיוותים' או הפרעות של האישיות ועוד תסמינים, אשר אינם ייחודיים לגורם מסוים . קשה לקשר בין התסמינים לפגיעה שגרמה להם גם משום שמנגנון הפגיעה כולל הכחשה של הפוגע שדבר מה אינו כשורה, השתקה של הנפגע והטלת האשמה עליו . מעשי הפוגע גורמים לנפגע לפקפק במציאות שהוא חווה ומעוורים אותו אליה, ולכן ישנה חשיבות יתרה לכך שנבחין בהתעללות ונתקֵף את החוויה של הנפגעים הללו . המילה נרקיסיסט נהפכה לכינוי גנאי, ורבים מתארים את הפוגע הנרקיסיסט כהתגלמות הרוע, שמסב נזק בזדון . תפיסה כזו מספקת הסבר קל ועימו אשליה מגינה שיש בעולם טוב ורע מוחלטים וניתן להבחין ביניהם בנקל . ייתכן שתפיסה זו גם מהווה לנפגעים שריון מגן ומאפשרת להם להבחין ברוע שבאחר ולהכיר בכך שפוגעים בהם, שלב הכרחי בהחלמה . זהו מנגנון הגנה המאפשר גם הרחקה מקילה של רכיבים לא רצויים בנפש מ'עצמי' אל 'הנרקיסיסט' . אך הוא מונע הבנה מעמיקה ומקיפה יותר — שנרקיסוס הוא תוצר של אונס . בגרסתו של אובידיוס למיתוס, אל הנהר קפיסוס אנס את אימו של נרקיסוס, הנימפה ליריאופה . אני סבורה שלא מדובר בבחירה, ושחשוב לזכור שפוגעים אלו פועלים כמי שכפאו שד, מפני שהיו, ועודם, ילדים פגועים מאוד בעצמם . בספר תוצג התפיסה שתבנית ההתנהגות הנוקשה והפוגעת משקפת דפוס של יחסי אובייקט פרימטיביים, המאפיינים אנשים הלוקים בהפרעות נרקיסיסטיות קשות . כל מערכת יחסים קרובה עם אדם הסובל מפתולוגיה אישיותית נרקיסיסטית עשויה להיות פוגענית . אולם, ביחסי הורה-ילד מתרחשת הפגיעה העמוקה, המקיפה וההרסנית מכולן, וחמור מכך אם מדובר בשני ההורים . הספר 3 , עוסק בהשלכות הפגיעה המתחוללת ביחסי הורים נרקיסיסטיים עם ילדיהם אך ניתן למצוא בדינמיקה המאפיינת יחסים אלו את הבסיס להבנת פוגענותו 3 לצורך הבהירות אמשיך לכנות 'ילדים' גם את הילדים להורים נרקיסיסטיים שכבר בגרו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא