|
|
עמוד:14
14 אלעזר בן לולו, עופר שיף הדתי בספרה הציבורית ולמקם את הקהילה הרפורמית כמרחב שמעניק שייכות, ישראליות וקהילתיות . זהו מתח בין שני סוגים של הגדרת שייכות ישראלית : מחד גיסא, שייכות שמבקשת אישור חיצוני ולגיטימציה מהישראליות הקיימת, דהיינו מציבור ישראלי רחב ומגוון שהוא בעצמו אינו מחויב לרעיונות התנועה הרפורמית ; מאידך גיסא, תפיסה שמבקשת לעצב סוג חדש של ישראליות ודתיות, אשר קוראת תיגר על תפיסות מקובלות של ישראליוּת . על פי תפיסה אחרונה זאת יש להפנות את עיקר המאמצים לבניית תשתית קהילתית שתבסס ותעצב סוג חדש של ישראליות, בתהליך הדרגתי של יצירת בית וקהילתיות גם לקבוצות אתניות כמו המסורתים המזרחים, שעיקר עניינן בתנועה בשלב הנוכחי הוא צרכני . שער ד — בין שימור לחידוש : בין טקסט לטקס המאמרים בשער הרביעי והאחרון בוחנים מפעלים של התנועה הרפורמית שעשויים להיחשב, כל אחד בנפרד, כמקרי בוחן לעקרונות שבהם עסקו המאמרים בשער השלישי . מאמרה של הרבּה דליה מרקס הוא דוגמה לכך . מרקס מתמקדת במאמרה בתיאור ובניתוח של הסידור הרפורמי החדש, תפילת האדם , שהיא אחת מעורכותיו . הניסיון של עורכות הסידור להרחיב את גבולות הליטורגיה מדגים את המטרה הכפולה שבאה בו לידי ביטוי : לשקף את הישראליות הקיימת הנוטה לתפיסה דתית מסורתית, ובאותה עת להרחיב ולקרוא תיגר על הגדרת ה'אנחנו' הישראלי הקיימת . לטענתה של מרקס, הסידור הוא עדות לישראליזציה של התנועה הרפורמית בדור האחרון, ובה בשעה הוא ניסיון להציע דגם של יהדות ליברלית ושוויונית — כזאת שקוראת תיגר וחותרת תחת התפיסה הממסדית האורתודוקסית . לדבריה, תפילת האדם הוא הסידור הרפורמי המסורתי ביותר בהשוואה לסידורים הרפורמיים שנערכו במאה השנים האחרונות, ועם זאת הוא מבטא עמדה חתרנית ( בהשוואה למה שמצוי בישראל ) בשאלות תאולוגיות ואידאולוגיות . באה בו לידי ביטוי שאיפתה של התנועה הרפורמית להגיע לציבור ישראלי רחב, ולצורך זה לערוך סידור ישראלי שישקף את אורחות החיים הקיימים בישראל, ובין השאר לכלול גם את מסורות המזרח . בה בעת ניכרת בו מטרת התנועה לבסס באמצעות הסידור ליטורגיה יהודית ליברלית, ולהיות בבחינת מיילדת של תופעות רליגיוזיות חדשות בציבור הישראלי, כמו הדגש על השוויון המגדרי בעולם בית הכנסת . לדבריה מדובר במתח מפרה בין שתי מטרות שמזינות זו את זו . בהתכתבות עם הרבה מרקס, נורית אליאסף מציעה במאמרה ניתוח של המאמץ הרפורמי להתקין תפילות רפורמיות בעבור הציבור הישראלי . על יסוד התפיסה הרפורמית שדוגלת בהתאמת התפילה לזמן ולמקום, אליאסף בוחנת כיצד הסידורים הרפורמיים משקפים לא רק את העקרונות האידאולוגיים הרפורמיים, אלא גם את התפיסות הלאומיות והמסורתיות המאפיינות את כלל הציבור בישראל . אליאסף מנתחת ארבעה סידורים ששימשו את הקהילות
|
|