|
|
עמוד:48
גיליון ,94 סיון תשפ"ג, יוני 2023 48 אולי בשל כך, אני יכול כיום לספר את סיפורי האישי - החלטתו זאת של שמריהו הצילה את חיי שמעתי בקשר על הרוגים ופצועים ו"חובש תלך" ו"חובש תבוא" . . . במהלך הלילה, האירועים מודחקים הלקחים, כחמישים שנה אחרי . . . העובדים הדרוזים אספו מידע מודיעיני בכוונות לילה וממוקמים בשטחים שולטים לאש ולתצפית . . . . והכוח שלנו היה תקוע . . . כל מי שהרים ראש מהמחסה "חטף" כדור מצלף סורי . . . כך אירע לחברי הטוב, עזרא פינשטיין ז"ל מלהבות הבשן, שנפגע מירי צלף סורי ונהרג במקום . כך עברו שעתיים - שלוש והקרב נמשך . לקראת שחר בסביבות השעה חמש, כשאור הבוקר כבר הפציע זיהינו חייל סורי, שרץ בכיוון שלנו, ידיו למעלה, נושאות הנשק מעל כתפיו . . . במגפון שברשותי כרזתי לכוח לא לירות, ולחייל להיכנע ולהסגיר עצמו . בהגיעו אלי אני שאלתי אותו אינסטינקטיבית מי המפקד שלו ? הוא נקב בשם אחמד רפאעי אלג'וג'ו . נתתי לו את המגפון . אמרתי לו לכרוז למפקד שלו להיכנע, מאחר והקרב כבר הוכרע . המשכתי והבטחתי שלא לירות במי שייכנע . בקיצור, הבטחתי להם את החיים . . . לאט לאט החל "טפטוף" של הסגרה וכניעת חיילי קומנדו סוריים, ואחמד אלג'וג'ו ביניהם . ריכזנו את השבויים ברכבל העליון . התחלתי לחקור את אחמד אלג'וג'ו, קצין בדרגת סגן, שהיה מ"פ בגדוד קומנדו ,82 ופיקד על כוח המארבים הסוריים באזור המוצב . הוא זה שעצר את מתקפת הנגד של גדוד 17 וסיירת "גולני" בשמונה באוקטובר, בעיקול הטנק, בציר הראשי המוביל למוצב . אלג'וג'ו היה קצין צבא מוכשר ומיומן, אמיץ לב, קר רוח ומלא בהכרת ערך עצמו וחייליו . החקירה הראשונית התרכזה באיתור גופות חיילינו, אלה שניסו להימלט ממוצב החרמון והסורים הרגום וקברו אותם בשטח . בנוסף, עסקה החקירה באיתור מיקוש שהטמינו הסורים לאורך הציר הראשי המוביל למוצב, גילויו וניטרולו . זה המיקוש אשר עצר הטור המשוריין שנע עליו במהלך הקרב בלילה . אחמד רפאעי אלג'וג'ו שיתף פעולה באופן מלא במהלך החקירה בשטח . בדרך כלל, שבויים במהלך לחימה פעילה, הנתונים לאי - ודאות וסכנה מוחשית לחייהם, רוצים, קודם כל, להרוויח את החיים ולכן הם משתפים פעולה . זיהיתי את ההכרה בערך עצמו ואת הגאווה שלו כחייל סורי פטריוט . החמאתי לו על כך, בתוספת סיגריה ומים, כדי לא ליצור אצלו התנגדות או סגירות בזמן החקירה . מספר דברי ם נוס פ ים ומשמעותיים ע לו מחקירתו בשטח של אחמד אלג'וג'ו . שאלתי אותו מדוע החליט להיכנע . ענה שהבין שהקרב הוכרע, כי כבשנו את מוצב החרמון הסורי ואין להם דרך נסיגה . בנוסף, הודה אלג'וג'ו, כי הוא וחייליו מותשים ממהלך הקרבות שניהלו מאז השישה באוקטובר ושהותם הרצופה בשטח . לכן החליט להיכנע ולהציל את חייו וחיי חייליו . בסביבות השעה 00 : 10 של ה - 22 באוקטובר הסתיים הקרב וחיילי גדוד 51 הניפו מחדש את דגלי ישראל וחטיבת "גולני" על המוצב . אלג'וג'ו סיפר לי שהם הכירו היטב את מבנה מוצב החרמון ולשאלתי הכיצד, הוא חשף בפני כי העסיקו דרוזים רבים תושבי רמת הגולן בבינוי ושיקום המוצב, חלקם השתייכו לרשתות ריגול סוריות וסיפקו למודיעין הסורי מידע רלבנטי . עוד עלה בחקירה כי הם התאמנו במשך כשנה לקראת כיבוש המוצב, בשטחים דומים בצפון סוריה . המשימה של כיבוש מוצב החרמון נחשפה בפניהם ימים ספורים לפני פרוץ הלחימה, עת הובאו לאזור על מנת להתרגל למזג האוויר במקום . אחמד אלג'וג'ו הוסיף חוות - דעת על כוחותינו, ואמר שהם הופתעו מהקלות שבה הצליחו לכבוש את מוצב החרמון הישראלי . כמו כן, הם הופתעו מהדרך שבה בחרנו לכבוש מחדש המוצב, בשמונה באוקטובר : "הייתם כמו ברווזים במטווח בשטח ושלטנו עליכם באש ובתצפית", כך אמר . קרב החרמון הסתיים . במהלכו בא לידי ביטוי מלא תפקידי כחוקר שבויים קרבי . כאמור, המידע שהתקבל מחקירת השבויים במהלך הקרב היה משמעותי וחשוב להכרעת הקרב, ללא לחימה נוספת ואבדות מיותרות לכוחותינו . לאחר סיום הקרב נלקח אחמד רפאעי אלג'וג'ו ושבויים נוספים להמשך חקירה יסודית ומעמיקה במתקן לחקירת שבויים . הוא חזר לסוריה במסגרת הסכם הפרדת הכוחות בקיץ ,1974 וחילופי השבויים עם סוריה . אלג'וג'ו התקבל בסוריה כגיבור מלחמה, המשיך בשירות צבאי והגיע לדרגת אלוף . מה קרה איתו מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ? אינני יודע . אני נושא עימי מאותו לילה, מספר לקחים חשובים, כצידה לדרך להמשך חיי . למדתי את המשמעות האמיתית של האיסור לזלזל באויב, בכל מצב ובכל מקרה . מולי ניצב נחקר שהעביר אותנו שיעור במיומנות צבאית, אומץ לב, נחישות וקור - רוח . שילמנו מחיר יקר מאוד עבור השיעור הזה . למדתי עוד, מהי אחוות לוחמים אמיתית של חיילי "גולני", שבאומץ לבם, נחישותם והקרבתם, הם אלה שהכריעו את הקרב . מאז, אני אוהב מאוד את החטיבה . ובסוף, למדתי גם שמותר, ולעיתים אף חשוב, שלא לאמץ את "חכמת הגנרלים" ומהי המשמעות האמיתית של הטלת הספק . בדיעבד וממרום שנותיי כיום, בגיל ,72 אין לי ספק שהלילה ההוא של מבצע "קינוח", הוא הלילה המשמעותי והמעצב ביותר של חיי הבוגרים . שנים רבות הדחקתי הסיפור, לא התקרבתי להר ולא סיפרתיו לבני המשפחה ולחברים . בשנים האחרונות חל אצלי מהפך ואני מייחס לכך כיום חשיבות רבה ומרבה לספר את סיפורי האישי בפועל והלקחים שהפקתי, במיוחד לדור הצעיר שלנו . שלבי החקירה של השבויים גנרל אחמד רפאעי אלג'וג'ו בימים נדירים של עדנה בסוריה ( ארכיון המל"ם ) הקרב לכיבוש מוצב החרמון
|
|