|
|
עמוד:40
40 154 משנה את מטרתה העיקרית גיליון ,94 סיון תשפ"ג, יוני 2023 ככל שהתמשכה הלחימה, למדו הקמ"נים ומ פקדי החט יב ות והאוגדות להעריך את תרומת חוקרי השבויים סגן - אלוף אליעזר כהן ( צ'יטה ) וחוקר שבויים הוטסו למקום, וב סי וע טי יס המש נ ה הו טס המסוק המצרי לתל נוף תרומת הכיסוי האיסופי ערב המלחמה עזה . המרחב נאלץ להתחיל לגייס סוכנים מחדש, כאשר התנאים להחדרתם למצרים דרך התעלה בכלל ובעת מלחמת ההתשה בפרט – היו קשים ביותר . הצי"ח ( ציון ידיעות חיוניות ) האיסופי שהוטל על היחידה שוּנה בשנת 1972 . הדגש שנקבע על ידי ראש אמ"ן ומחלקת האיסוף היה כיסוי ארגוני הפח"ע ופעילותם, בעוד הכיסוי הצבאי וההתרעות למלחמה נקבעו כמשניות . מרחב צפון : התנהל בפיקודו של רב - סרן יהושע בר - תקווה . המרחב, באמצעות מספר סוכנים, נתן תמונה טובה של היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן, תוך פירוט מספרי הדיוויזיות והחטיבות, היערכותן ורמת כוננותן . ב - 21 ביוני 1972 נערך מבצע "ארגז 3", שבמסגרתו סיירת מטכ"ל חטפה חמישה קצינים סוריים בכירים, בזמן שנסעו בכביש הגבול של דרום לבנון . הקצינים שנשבו הוחזקו במעצר במתקן היחידה בגדרה ונחקרו על ידי קציניה, בסיוע מרחב צפון ובליווי נציגי מחלקת מחקר, פיקוד צפון ולמד"ן ( להק המודיעין ) , במשך כחצי שנה . תרומתם, לרבות בנושא סימנים מעידים למלחמה, תפורט במאמרו של אלוף - משנה ( מיל' ) אלי זיו בדפים הבאים, בכללם יסקור גם את תרומת הסוכן "קונגו" בתחום ההתרעה למלחמה, בימים שקדמו לה . מרחב מרכז : התנהל בפיקודו של סגן - אלוף יגאל סימון . עיקר הצי"ח שלו היה פח"ע וכיסוי הצבא הירדני . המרחב הונחה גם לפתח מקורות במצרים, באמצעות מאתר הגדה המערבית . אחת מהצלחות המרחב הייתה גיוסו של "ספוטניק" – חייל בגדוד קומנדו אשר העביר מידע על אודות גדודי הקומנדו של צבא מצרים . מקור המר ח ב "מסאג ' יסט " , ה ש ת ת ף בפגישת הרמטכ"לים הערביים, אשר נערכה בקהיר באפריל 1973 . הוא דיווח כי בפגישה אמר הרמטכ"ל המצרי שכל הניסיונות של מצרים לקדם הסכם מדיני לנסיגת הכוחות הישראליים – עלו בתוהו, והוא הגיע למסקנה שיש צורך לצאת למתקפה נגד ישראל . בעקבות הצלחת התוכנית, ייפתחו שוב האפשרויות המדיניות . כן דיווח שבכוונת המצרים לכבוש רצועה מוגבלת, כך שהגייסות הצולחים את התעלה יישארו תחת הגנת מערך הטק"א ( טילי קרקע - אוויר ) . לדבריו אז, רמטכ"ל צבא מצרים ציפה להסכמת עמיתיו הערביים לקחת חלק בתוכנית . הסורים הצטרפו לדעה שהגיע הזמן לצאת למתקפה ; בעוד הירדנים ציינו כי עקב הפסקת הסיוע הכספי של כווית, צבאם לא כשיר להשתתף במלחמה . המרוקאים התחייבו לסייע לסוריה בחטיבת שריון, וגם הלובים התחייבו לסייע צבאית למצרים . הסעודים התנגדו להשתמש בנשק הנפט כאמצעי לחץ כנגד המערב . לדיווח "מסאג'יסט" הייתה השפעה על הכוננות למלחמה שהוכרזה על ידי צה"ל בסוף מאי 1973 ( כוננות "כחול לבן" ) , אך לצערנו בהערכת אמ"ן ערב המלחמה, שבסיסה הייתה ה"קונספציה", זו שקבעה כי הסבירות לפרוץ מלחמה נמוכה – דיווח זה לא הובא בחשבון ( דיווח "מסאג'יסט" יתואר בהמשך במפורט, במאמרו של סגן - אלוף יגאל סימון ) . מרחב דרום : בגזרה המצרית היה קושי אובייקטיבי בגיוס סוכנים חוצי גבול דרך התעלה . מספר מבצעים שהחלו באזור קנטרה ואיסמעיליה הופסקו עם תחילת ההתשה . רשת שגויסה באל - עריש, בתום מלחמת ששת הימים, הוחזרה לביתם בקהיר דרך ירדן . הם שלחו מכתבי כס"מ ( כתב סתר סמוי ) לכתובות כיסוי . המכתבים הגיעו אחרי כשבועיים והיו בהם ידיעות שאותם שאבו ממבועים ששירתו בצבא המצרי . עיקר תרומת הרשת היה בכיסוי צילומי של אתרים שאותם תודרכו לצלם . הם סיפקו אלפי תמונות, שבהן התגלתה לראשונה הכשרת כביש קהיר - אלכסנדריה החקלאי כשדה תעופה צבאי לחירום . השדה, שצולם על ידם, כלל בניית דירי אכסון למטוסים, שהוסוו כבתי מגורים בצידי הכביש . בבסיס המשנה באבו - רודס הופעל מבצע בדפוס "הגשרים הפתוחים" בגבול ישראל - ירדן, הפליגה אחת לשבועיים סירה מהחוף המצרי של מפרץ סואץ, כשהיא עמוסה במצרכי מזון בסיסיים זולים ובנוסעים – לעבר החוף הישראלי . הסירה הפליגה באישור המודיעין המצרי . אחר כך היא החזירה לחוף המצרי נוסעים מהצד הישראלי . כל נוסעי הסירה תוחקרו על ידינו לגבי האתרים שבהם שהו במצרים . חלקם הופעלו על ידינו בעיקר בנושאים חזותיים, כולל צילום מסווה . מאחר שידענו כי הנוסעים מתוחקרים גם על ידי המודיעין המצרי, וחלקם ללא ספק היו סוכניו – העברנו, בהכוונת ענף 3 במחב"ש ( מחלקת ביטחון שדה ) , חומר הונאתי למצרים . זאת, בלא ידיעת הנוסעים שהיו חשודים ככפולים . לדוגמה, הודפסו מסמכים צבאיים הונאתיים שנזרקו למזבלות הצבאיות באבו - רודס ובאבו זנימה, בהנחה שייאספו על ידי סוכני המודיעין המצרי . בבקרה שנערכה בדיעבד, הסתבר שהמסמכים אכן נאספו . מר חב אר צי : מ ו ק ם במ תק ן החקירות במשטרת גדרה, שבו היה מרכז הגיוס ומחסני ציוד החירום, כלי הרכב והזחל"מים . המרחב הופקד על תורת חקירת השבויים, וכלל את מערך החוקרים הקרביים, שיועדו לחבור לכל היחידות הלוחמות . כן כלל המרחב את המערך העורפי, שהיה אמור להיפרס במכלאות השבויים הפיקודיות ובמכלאת השבויים הארצית . המרחב היה אחראי על הכשרת ואימון כלל חוקרי השבויים . הפלוגה הקרבית שובצה מראש לכלל המערך הלוחם – אוגדות, חטיבות וגדודים, כשהיא מתוגברת על ידי קת"מים ( קצינים לתפקידים מיוחדים ) מהמרחבים צפון, מרכז ודרום . הפלוגה העורפית שובצה למכלאות השבויים הפיקודיות ולמכלאת השבויים הארצית . סוכם עם מִפקדת קמצ"ר ( קצין משטרה צבאית ראשי ) על נוהלי אליעזר צ'יטה כהן – טייס מסוקים מעוטר . עבודה והקצאת חדרי חקירה במתקן המעצר ( ויקיפדיה . בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספריה הלאומית )
|
|