|
|
עמוד:35
35 חיים חופי בן חנה ומשה נולד בחמישה בפברואר 1925 נפטר בעשרה בספטמבר 2021 סגן - אלוף חיים שביב בן חווה ויוסף שליסל נולד בי"ג באלול תש"ז, 29 באוגוסט 1947 נפטר בכ"ח באלול תשפ"א, חמישה בספטמבר 2021 חיים נולד בקפריסין, במחנה שבו נפטרו תשעה תינוקות בזה אחר זה . הרופא לא נתן כל סיכוי גם לחיים . חייו כתינוק ניצלו בנס על ידי אחות שהגיעה מהארץ והחליטה, כדבריה, לעצור ויהי מה את מלאך המוות . כשלושה ימים לא משה ממיטתו, מטפטפת לפיו מים כל מספר דקות . בגיל שלושה חודשים, עלה לארץ עם הוריו באוניית ה"תינוקות" . הם התיישבו בקיבוץ חולדה . מלבד חיבתו הגדולה לספורט, חיים אהב את העבודות השונות ברפת, במטע . . . ובכלל אהב מאוד את הקשר עם עבודות האדמה . עם סיום התיכון, יצא לשנת שירות שבמסגרתה הדריך בתנועת הצופים ותמיד זכר את הסיפוק שבעבודה עם נוער, שהיה זקוק לסיוע ולהדרכה, ואת הטיולים שהקנו להם את אהבת הארץ . כחייל, התנדב לסיירת שריון של חטיבה 7 ( פלס"ר 7 ) שנחשבה לייחודית, שחבריה התגאו ( גם כיום ) להשתייך אליה ושהשתתפה בקרבות קשים במלחמת ששת הימים ואיבדה רבים מחבריה . בהמשך, כקצין מודיעין שדה, השתתף במשך כשנתיים במלחמת ההתשה בתעלת סואץ ובצפון בקעת הירדן . עם סיום השירות הצבאי חזר לחולדה, ובמשך חמש שנים שמח להיות רכז ספורט ונהנה מאוד מהעבודה בפרדס, בכרם הזיתים וכמרכז ענף המטע . המטע היה המקום הראשון שאליו הביא אותי – מי שתהיה בת זוגו לחיים . החתונה, היפה והזכורה היטב, נערכה בחולדה . לאחריה, התגייס לקבע ועזב את הקיבוץ . שירת כקצין מודיעין בחטיבת שריון וכקצין שדה ושטח, ומיעט להגיע הביתה . נסענו אליו לתורנויות עם שתי הבנות כרמית ומעין, גם כשעדיין היו קטנות, והרחקנו עד דרום סיני . כעבור מספר שנים, מימש את הבטחתו ועבר לתפקיד מטה ולשרת בגלילות, קרוב לבית . חיים פרש לאחר למעלה מעשרים שנות קבע . חיפש מייד עבודה ונהנה מכמה אפשרויות, אבל כעבור זמן נענה לבקשת ידיד מימי השירות הצבאי ועזר לו בשיווק כיכרות לחם ומזון בריאות לחנויות טבע, גומא מרחקים, לעיתים מהזריחה עד השעות המאוחרות של הלילה . כך, עד ליום פטירתו של החבר . כשאנשים הזכירו את חיים, ציינו את היותו אדם חסון וחרוץ שלא בחל בכל עבודה . הרבו לדבר בחיבה על היושרה, על טוב הלב, על צניעותו, על נאמנותו הגדולה לידידיו, על הנכונות שלו לבוא תמיד לעזרה ועל היותו בעל יכולת נתינה שלא על מנת לקבל פרס . היה מסור מאוד למשפחתו, סקרן וצמא דעת, אהב לשמוע הרצאות, לטייל ולעסוק בספורט – לשחק טניס ובמגוון משחקי כדור ולרכוב על אופניים . אהב גם לרקוד ריקודי עם ונהנה משירה בציבור ומשירי ארץ ישראל של פעם . התעמק בשורשי משפחתו וערך מסע לפולין ולקפריסין . חולדה היוותה עבורו סמל לערכים שעליהם גדל, ובמהלך השנים הביע מדי פעם משאלה להיטמן בבוא הזמן במקום לצד הוריו, ומשאלתו אכן התמלאה . נטמן בחולדה, ימים ספורים אחרי יום הולדתו ושבועות מספר אחרי הולדת הנכדה הרביעית . יהי זכרו ברוך . חיים, חבר בצופים, בגרעין שהיה ממקימי מכון "איילון" ברחובות ( תע"ש ) ולימים הקים את קיבוץ מעגן מיכאל . במלחמת השחרור נלחם בחטיבת גבעתי ולאחריה התגייס לצה"ל . את דרכו בשירות הביטחון הכללי החל חיים בשנת 1950 . באותם ימים, השירות אף הוא עשה את צעדיו הראשונים, כארגון המודיעין המסכל של המדינה החדשה שזה עתה הוקמה . חיים היה איש תכסיסי מודיעין, שאת רובם עדיין לא ניתן לפרסם . הוא פרש לגמלאות בתום קריירה מפוארת, שכללה תפקידים בכירים בתחומי המודיעין, המבצעים המיוחדים והאבטחה בארץ ובחוץ לארץ . לאחר פרישתו ועל רקע הטלטלה הגדולה של פרשת "קו 003", נקרא חיים על ידי ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר ז"ל, לשוב לשירות כדי לייסד ולבנות את תפקיד מבקר השירות, תפקיד שאותו ביצע בין השנים 1987 - 1995 . כמבקר השירות ונציב קבילות העובדים הראשון, גיבש חיים את אמות המידה והנהלים, והותיר מורשת של התמודדות אמיצה עם אתגרים מורכבים, באנושיות, ברגישות ובתכליתיות, ללא מורא ומשוא פנים . חיים היה לוחם ומחנך, בונה ומבקר, איש מעש ותבונה, וללא ספק – איש של אמת ונחישות, אנושי ואוהב אדם, אשר לא חסך את שבט הביקורת מהארגון . הוא נהג ביושרה, באומץ ( על זה שילם בבריאותו – לקה בליבו והוכר כנכה צה"ל ) ובהומור שנון . יותר מכול, פעל מתוך אהבה גדולה למדינת ישראל ולשירות . לאחר פרישתו משירות פעיל, המשיך חיים להתנדב ביחידת המורשת של השירות, בין השנים 2007 ל - ,2017 וכתב ספרים על פרקים בהיסטוריה של הארגון, למען הדורות הבאים . חיים האמין בכל ליבו כי תיעוד המורשת הארגונית הוא בבחינת "דע מאין באת ולאן אתה הולך" . יהי זכרו ברוך . גיליון ,94 סיון תשפ"ג, יוני 2023 "לזכרם"
|
|