|
|
עמוד:11
11 קולנוע הוא מקצוע הדורש מיומנות, ומיומנות אינה נלמדת באופן עיוני - היא נרכשת בעקבות ניסיון, ותהליך זה דורש זמן . יתרה מזו, מכיוון שתהליך הכנת הסרט ארוך ומורכב עשייתו מתחילה כבר בתחילת כיתה יב, ואין הדבר דומה למגמות האחרות שבהן רק בסוף כיתה יב התלמידים נבחנים . בקולנוע מעשי התלמידים בעצם מתחילים את מבחן הבגרות כבר בתחילת השנה . כאשר לימודי הקולנוע מתחילים רק בכיתה יא אין זמן לרכישת מיומנות ולהטמעת הידע ויישומו . התלמיד עדיין אינו יודע ליצור את הדברים הבסיסיים וכבר הוא נדרש לצלם את סרט הגמר שלו בתחילת כיתה יב . מורכב מאוד ומסובך ליצור סרט גמר, ועל כן ראוי שלימודי המגמה יתחילו בכיתה י כדי שיהיה לתלמיד מספיק זמן לרכוש את המיומנות . בבית ספר שבו כל המגמות נלמדות במשך שנתיים ואי אפשר לשנות בו את הגזרה לגבי מגמת הקולנוע מומלץ לנסות לכל הפחות לשפר את המצב בשתי דרכים : 1 . יצירת חוג קולנוע בכיתה י - כפי שיוסבר בהמשך, גודלה של מגמת קולנוע בתיכון מוגבל לחמישה עשר עד עשרים תלמידים בלבד . אפשר ליצור חוג קולנוע בכיתה י . חוג זה יהיה מעין פרה-מגמה . בו אפשר יהיה לקבל יותר תלמידים, כמו כיתה רגילה, והוא יאפשר לתלמידים לטעום את טעם המגמה בלי להתחייב לבחור במגמה זו מאוחר יותר, ואלה שיבחרו להמשיך בכיתה יא במגמה יוכלו במסגרת החוג להתנסות ולהתחיל בתהליך העבודה . 2 . פתיחת מגמה באמצע כיתה י - גם בבית ספר שבו המגמות מתחילות בכיתה יא בדרך כלל נטיותיהם של התלמידים מתבררות להם עוד לפני תחילת כיתה יא . אפשר לפתוח את המגמה באמצע השנה וכך מרוויחים לפחות חצי שנת עבודה . שני פתרונות אלו מעניקים יתרון נוסף, הם ממיינים את התלמידים ה'לא רציניים' . החוג והקדמת המגמה חצי שנה לפני שאר המגמות גורמים לתלמידים להשקיע מזמנם שעות הלימודים הרגילות . וכך תלמידים החושבים שמגמת קולנוע זה 'לשבת עם רגליים באוויר ולראות סרטים' מתוודעים לדרישות ונושרים כבר בשלב מוקדם .
|
|