|
|
עמוד:10
יצחק קשתי 10 נגישים כיום לעיון . אף על פי שחלק לא מבוטל של מסמכי בית הספר אבד, תעודות חשובות נשמרו היטב הן בארכיון ובספרייה הציבורית המרכזית של העיר . כרכי הידיעונים של בית הספר, משלהי המאה ה‑‑ 19 ועד העשור הראשון של המאה ה‑‑ ,20 שרדו הן את תקופת מלחמת העולם השנייה והן את ארבעים שנות הסוציאליזם בהונגריה . ידיעונים אלה הינם עדות חיה לעברו של בית הספר ולתפיסותיו הפדגוגיות והתרבותיות . נוסף לידיעונים, נחשפו מסמכים ישירים ועקיפים מאירי עיניים, למשל תוכנית הלימודים ה"חדשה" משנת ,1845 הכתובה בגרמנית באותיות עבריות, ומניחה יסוד - ואולי רק מרחיבה אותו - לבית ספר יהודי מודרני . במקביל לתיאור תולדותיו של בית הספר היהודי בוושרהיי, השתדלתי לצייר את התפתחותה רבת הניגודים של "מערכת" החינוך היהודית בהונגריה החל בשלהי המאה ה‑‑ 18 ואילך . היות שהחינוך היהודי, במיוחד המשכילי והחותר אל המודרני, עמד בזיקה עם בתי ספר שמחוץ לקהילה היהודית, ביקשתי להאיר זיקות מעין אלה . ספרות החינוך הענפה שכתבו רבנים, היסטוריונים ופדגוגים יהודים בהונגריה לאורך המחצית השנייה של המאה ה‑‑ 19 אפשרה היכרות קרובה ובלתי אמצעית עם האירועים המרכזיים בתחומי החינוך באותה עת . החינוך היהודי העממי בהונגריה משלהי המאה ה‑‑ 18 ועד אמצע המאה ה‑‑ 20 מתאפיין בתופעה של בית ספר יהודי בודד בעיירה או בעיר שדה, שבו כ‑‑ 150 תלמידים ושניים או שלושה מורים . האוכלוסייה היהודית במדינה נעשתה אומנם עירונית יותר ויותר, והעדיפה, באחוזים לא מבוטלים, להתיישב בעיר הבירה, אך רובם המכריע של בתי הספר היהודיים, כ‑‑ 500 במספר בשלהי המאה ה‑‑ ,19 היו בכפרים, בעיירות ובערים שב"פריפריה" . משום כך, תיאור בית הספר היהודי העממי בוושרהיי נושא את סימניה של "מערכת החינוך היהודית" בהונגריה כולה .
|
|