תוכן העניינים

עמוד:9

הקדמה 9 ב"ה, ניסן תש"ע דורון הרצוג, ראש מסדר אוהבי ירושלים דברים שנכתבו בזמן השבעה לזכרו המבורך של דורון הרצוג ז"ל כשהזכירו במסע ההלוויה את הסיורים של דורון בירושלים, נזרקה דעתי לאחור, שלושים שנה ויותר . כמו מכת שוט ההולמת בפרצופך בלי שתתכונן אליה . "משלום אל שלום — מאנדרטת השלום של אייבי נתן ליער השלום שבארמון הנציב", סיור בהדרכת דורון הרצוג . זה היה אחד מנתיבי המסע הקבועים של ה”כת” . כת אוהבי ירושלים ( ויש שיאמרו, תמהוני ירושלים ) , ש”סינדרום ירושלים” תקף אותם בחריפות, עוד לפני שהיה לו שם מדעי ולפני שחוקרים כתבו עליו דיסרטציות, ספרים ומאמרים . “סל"תים” קראו לזה אז, נוטריקון ל”סיור ללא תשלום”, בימים שאהבת ירושלים טרם הפכה מטבע עובר לסוחר . באותם ימי בראשית לא שילמו לאיש, בעיקר לא למדריכים ש"עבדו בהתנדבות" . זו הייתה עבודה במשרה מלאה, אך נטולת תמורה . עשרות ומאות שעות של הכנה, נבירה בארכיונים, בהייה בערמות דפים בלים, מצהיבים, ושוטטות בסמטאותיה הלא מוכרות של העיר, התנקזו לשעתיים-שלוש של סיור בצהרי השבת . ה”צרכנים”, ויש שיאמרו ה”קרבנות” — שפני הניסוי של המדריכים — הרכיבו פסיפס אנושי מדהים, שכמותו, כך דומה, אפשר למצוא רק בירושלים . נערים שפלומת שפם טרם ניכרה בשפתם, פנסיונריות שביקשו להפר מעט את הבדידות הכואבת של ימי השבת, תמהונים הולכי בטל, ידענים שביקשו ”להתקיל” את המדריך בידענותם, ששים אלי כל אי-דיוק או טעות שבה יוכלו להפיל אותו בפח ( "למרפ"א קראו רפאל מאיר פאניז'יל, לא רפאל משה", היו מתקנים בידענות ) , ואליהם נדבקו במהלך הסיור תיירים לשעה שהזדמנו לנתיב המסלול ונשבו בקסמיו של המדריך . שם פגשתי את דורון לראשונה . בשעת צהריים רותחת באחד מימי הקיץ, שעת ה”שלאף שטונדע”, שעת רצון של “שאבעס נאך צ'ולנט”, שבה בני אדם נורמלים מתהפכים על משכבם ומתענגים על שנת השבת שלהם . בשעה זו הצטרפתי כטירון ל”מועדון המשוגעים של ירושלים”, עדיין מועמד טרי, ההולך אחר דורון ושותה בצמא את דבריו . דורון היה אז בשנות העשרים המוקדמות לחייו, צעיר עול-ימים בחברתם של אריות סיורים ותיקים דוגמת שמואל אבן-אור ( בן ר' יצחק אביגדור אורנשטיין, רב הכותל ) , עו"ד שבתי זכריה, שלא לדבר על זאב וילנאי הבלתי נשכח . אך בעיניי, עיני נער, היה דורון כבר אחד מזקני הדור . ברוחב ידענותו, בבקיאות המדהימה בפרטים הקטנטנים . את “טקס החניכה” של עוד כמה עשרות מחברי המועדון העביר דורון בתיאורים מרתקים על הקדמונים המעבירים את בניהם באש בגיא בן הינום המקראי, החל בדיון בשרידי החומות של ימי הבית הראשון והבית השני, עבור בתולדות הכנסיות ( שרק שמותיהן המוזרים לאוזנינו — דורמיציון ופטרוס אינגליקנטו, ה לכו עלינו אימים, אך בזכותו של דורון נחרתו בלב, משל ינקנו את סיפוריהן עם חלב אמנו ) , עבור במבנה המיוחד של הכנסייה הסקוטית, וכלה ברכבל הארעי, שהוביל מזון מבית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא