|
|
עמוד:10
גילה חן ותומר עינת 10 ו – % 64 ( בהתאמה ) בשיעורי הגברים שנכלאו ( Cooper, Sabol and West, 2009 ; Home Office Prison Service, 2009 ; Office of National Statistics, 2009 ) . בישראל, למשל, בין השנים 1995 - 2006 הייתה עלייה של % 34 במספר האסירות ( הפליליות והביטחוניות ) ( על פי נתוני שב"ס לשנת 2009 ) . משום כל האמור נראה שקיים צורך בתיאור ובניתוח מחודשים של מציאות החיים בכלא לנשים מנקודת מבטן של הנשים הכלואות . ספר זה מתאר ומנתח ממצאי מחקר אתנוגרפי שנערך בין השנים 2006 - 2010 בכלא "נווה תרצה", כלא הנשים היחיד במדינת ישראל . המטרה המרכזית של המחקר הייתה לתאר את עולמם התרבותי של האסירות ואת חוויית המאסר מנקודת מבטן הסובייקטיבית . תיאור החוויות וההתנסויות השונות של האסירות הובילו אותנו לערב רב של שאלות שנגעו לתחומי העניין והתוכן המרכזיים של חייהן בכלא, ביניהן : מה טיבן של מערכות היחסים בינן לבין עצמן ( לדוגמה : ותיקות וצעירות, ילידות ישראל וילידות חבר העמים לשעבר ואתיופיה, יהודיות ומוסלמיות ועוד ) ובינן לבין אנשי הסגל ? האם קיימים יחסי מין לסביים בין האסירות, ואם כן, מה שכיחותם, מה טיבם, ומה הגורמים לקיומם ? האם התא בכלא מהווה תחליף למשפחה שבחוץ ? מה השפעתם של הניתוק מהילדים, מהמשפחה, מהקרובים ומהחברים ושל הבושה הנובעת מ"הבגידה" כביכול בתפקיד הג'נדריאלי על דפוסי החשיבה וההתנהגות של הכלואות ? כיצד השפיעה כניסתם של אנשי סגל גברים לכלא על דפוסי התנהגותן של הכלואות ? כיצד הן מתמודדות — ברמה הפיזית והנפשית — עם העובדה שכשליש מהן מאובחנות כסובלות מהפרעות פסיכיאטריות, כיצד הן מתמודדות עם בעיית ההתמכרות לסמים ושיטות הגמילה והטיפול ?
|
|