|
|
עמוד:12
אמת, אמונה וקדושה 12 המוסר הן בתחום הקבלה . לחכמי ראשית העת החדשה מוקדשים שני השערים הראשונים באסופה זו, אולם את השפעותיהם של מהר"ל ורמח"ל איתר יעקבסון גם אצל מורי החסידות שלעולמם הרוחני מוקדשים השערים השלישי והרביעי . עיוניו של יעקבסון בחסידות חב"ד החלו במאמרו "תורת הבריאה של שניאור זלמן מלאדי", שהתפרסם בשנת 1976 והיה מאמרו הראשון בדפוס . בשעתו סיפר לי יורם שנוסח המאמר התגלגל לידיו של מנהיג חב"ד באותם ימים, מנחם מנדל שניאורסון, שחיווה דעתו כי זהו המאמר הטוב ביותר שראה על חסידות חב"ד . תרומה חשובה אף יותר לחקר חסידות חב"ד ניכרת במאמריו על תורת הנפש של רש"ז . קשה למצוא דיונים מקיפים ומעמיקים כשלו בסוגיות כמו "הנפש האלוהית", "הנפש הבהמית", והיחסים המורכבים ביניהן, כמו גם הדרישות מהאדם לעבודה דתית בזיקה אליהן . טענה מרכזית של יעקבסון הייתה כי בניגוד למקובל, מחשבתו של רש"ז אינה חותרת לביטולו של העולם, ובמיוחד קשה למצוא בה ביטויים של א-קוסמיזם כפשוטו . אדרבה, רש"ז נשא את דגל הביטוי הרוחני דווקא בגבולות הפרקטיקות הארציות של תלמוד תורה וקיום מצוות . תרומה ייחודית תרם יעקבסון למחקר חסידות גור . בעוד מחקריו על חב"ד היו חלק ממסורת מחקרית עשירה שנמשכת עד היום, מחקריו על גור ועל "שפת אמת" היו חלוציים ובמידה רבה נותרו כאלה . שלושה מאמרים הכלולים בשער הרביעי נחשבים עדיין למחקרי תשתית על ה"שפת אמת" ובהם בחן ביסודיות שלושה היבטים חשובים בהגותו של בעל "שפת אמת", שיש להם משמעות עקרונית בחקר הדתות בכלל : הזמן הקדוש, המקום הקדוש, ומושג האמונה . במאמר רביעי, חריג בין מאמריו בגישתו ההיסטורית, עמד על התפתחותו הרוחנית של ה"שפת אמת" . חידוש חשוב שהעלה במחקריו אלה הוא טענתו שלמרות דרישה קבועה בחסידות גור לספיריטואליזציה של המציאות הגשמית, אין בה "נייטרליזציה של המשיחיות" . אדרבה, הדרשות שנדפסו בספר "שפת אמת" “טעונות מתח משיחי ניכר", המצוי לא רק בעולמו של הפרט אלא גם במישור הלאומי ובמישור הקוסמי . מחקרי החסידות של יעקבסון הושפעו במידה רבה ממחקריו על הוגים מראשית העת החדשה . תפיסות שונות של ה"שפת אמת" הקביל לתפיסת האמונה של מהר"ל, ואילו את שיטתו של רש"ז הציג כמתנסחת בהשראתו של רמח"ל . בכך המשיך את דרכו של מורו, ישעיה תשבי, שעסק בהשפעת רמח"ל על מורי החסידות הראשונים . נוסף למחקרים שהתמקדו במשנתם של הוגים מסוימים, יעקבסון גילה עניין בדפוסי מחשבה קבליים כלליים יותר . התעניינות זו משתקפת בכמה ממאמרי
|
|