|
|
עמוד:12
אַלְגַּדֵּס 12 ההשכלה המסורתית שרכש אפרים בילדותו ובנעוריו בנהריה כללה לימודי כתיבת סת"ם והלכות שחיטה . בהיותו בן שלוש עשרה הוסמך לשוחט, ולימים למד גם הלכות מילה וזכה למול בעצמו את שני בניו, דוד ויהונתן, יבל"א . התעמקותו בלימוד מורשתה של יהדות תימן על שלל היבטיה, הן במישור האקדמי הן באפיקים התורניים המסורתיים, החלה רק לאחר בואו לירושלים באמצע שנות השבעים, לשם לימודים באוניברסיטה העברית . הוא הגיע לירושלים מיד אחרי שירותו הצבאי, שאת מרביתו עשה ברמת הגולן, ושבעיצומו התרגשה ובאה על הארץ מלחמת יום הכיפורים . באותה מלחמה שירת אפרים במחיצתם של שלושה מאלופי צה"ל, אורי שגיא, אביגדור בן-גל ( יאנוש ) ורפאל איתן ( רפול ) , שאפרים היה הקַשָּׁר האישי שלו . באותן שנים שאחרי מלחמת יום הכיפורים החל אפרים להתמסר כל כולו לאהבתו הגדולה — חקר יהדות תימן . העיסוק בה נעשה בד בבד עם לימודיו האקדמיים . נפשו נקשרה בשני מורי הוראה חשובים, מבחירי חכמיה של יהדות תימן בארץ, שייצגו שתי תפיסות עולם הפוכות ממש . האחד היה מרי חיים סינואני, שאפרים הגדירו גדול המקובלים שעלו מתימן למדינת ישראל בעליית 'על כנפי נשרים', בשנת 1950 ; מלומד זה היה נציג מובהק של המסורת העיקשית, שטיפחה את לימוד הקבלה . ומנגד היה מרי יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן במאה העשרים ונציג נודע ובולט של המסורת הדרדעית, מיסודו של סבו מרי יחיא קאפח, שדחתה את הקבלה על הסף וטיפחה את לימודי ההלכה והפילוסופיה היהודית של ימי הביניים ובעיקר את משנתו של הרמב"ם . דומה ששני קטבים אלה דרו אצל אפרים בכפיפה אחת . הוא היה רציונליסט, תלמיד הרמב"ם הספוג כל כולו בלימוד הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, שאליה החל להתוודע בלימודיו בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ; אך הייתה בו גם משיכה עצומה לקבלה, שהעיסוק בה אפיין חלקים נכבדים מיהודי תימן ובאופן ניכר את מי שמוצאם מן המחוזות הדרומיים של הארץ . אפרים התוודע לקבלה תחילה בלימוד מסורתי אצל חכמים מבית מדרשו של מרי חיים סינואני, אך לימים גם באמצעות מוריו בחוג למחשבת ישראל, ובראשם פרופ' משה אידל, שבהדרכתו כתב את עבודת הדוקטור שלו, על תולדות הקבלה בתימן . נוסח מעובד ומנופה של מחקרו זה של אפרים, 'אלוה מתימן יבוא : פרקים בתולדות הקבלה בתימן' ( תשע"ו, 2016 ) , ראה אור ב'מכון בן-צבי' במלאות שנה לפטירתו . על פי צוואתו של המחבר נערך הספר והובא לדפוס בידי כותב שורות אלה, חבר וידיד נפש של המחבר . של פסח לנביא השבתאי רבי אברהם נתן בנימין אשכנזי', דעת : כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה 84 ( 2017 ) , עמ' 183 - 255 .
|
|