|
|
עמוד:14
והגדלת הטוב המצרפי כרוכה תמיד בוויתורים , תפיסת הצדק החברתי מבודדת רע מסוים מתוך מארג החיים הכולל , ופועלת למגרו כאילו אין לכך השלכות . כך למשל , מדיניות העדפה מתקנת של מיעוטים , באקדמיה ובמשרדי ממשלה , נדמית אמנם כפתרון ראוי לבעיית האפליה — אך לפי מחבר ספרנו , תומס סואל , נזקיה גדולים לאין ערוך . הודות למדיניות זו , אפרו - אמריקנים או נשים המגיעים למשרות ניהוליות בכירות " נחשדים " שמעמדם ניתן להם לא בזכות עמלם וכישרונם , אלא בזכות העדפה מלאכותית . לו היו שוקלים את הדבר במאזניים מעשיים , אין ספק שנושאי דגל המאבק למען " העצמת נשים " או למען " קידום שחורים " היו בוחרים מדיניות פחות הרסנית . אך קאנט העניק להם גושפנקה להתעלם מתוצאות של מילוי ציוויים קטגוריים בשם צדק קוסמי מוחלט . ••• " צדק קוסמי " הוא כמובן מונח אירוני . אפילו בעלי אמונה באלוהים מניחים שדרכי האל נסתרות . נחוץ אידאולוג מגלומן כדי להניח שניתן לחצוב צדק מוחלט , שאינו תלוי נסיבות או תוצאה , מתוך הקיום האנושי המורכב והמסוכסך שלנו . בסופו של דבר , שום דבר " קוסמי " אינו רלוונטי ליצורים אנושיים בר חלוף . אמר זאת כבר אפיקורוס לפני שנה . גם אם קיימת תוכנית אלוהית היא לא נגישה לנו , לא 2,500 משפיעה עלינו באופן ניתן להבנה , ולא ניתן לגזור ממנה דבר . כל מה שרלוונטי לנו הוא רק הזמני , המקרי , האנקדוטלי והמקומי . אין מקום לערכים מוחלטים . אין טוב מוחלט ואין רע מוחלט . הכול יחסי , תלוי תוצאה , ולכל פעולה יש מחיר . סיפר לי פעם רופא שבטכנולוגיה הקיימת כיום , ניתן לאבחן בזמן | המרדף אחר צדק קוסמי 14
|
|