|
|
עמוד:11
הוחרב על ידי רעידת האדמה והצונמי אוכּל בשריפות שפרצו . גם " בית החולים המלכותי של כל הקדושים " עלה באש , דווקא בחג שעל שמו הוא נקרא , ומאות חולים נשרפו למוות . ואם לא די בכל אלה , שיא השיאים של האירוניה הקוסמית היה שדווקא רובע הזונות בעיר ניצל מכל האסונות . תיאורית " הטוב שבכל העולמות " של לייבניץ זכתה לקיתונות של בוז . לעג לו למשל וולטר ב ' קנדיד ', סאטירה שהיא אוסף שלם של אסונות . אבל לייבניץ , האדם שהגה את החשבון האִינְפִינִיטֶסִימָלִי וגם תיאוריית זמן - חלל משלו , לא ניסה לטעון שבני האדם לא חווים רוע , אלא שמתוך נקודת מבט קוסמית כל אסון שקורה הוא חלק מתוכנית אלוהית המכוונת את כל מהלכי היקום לתוצאה הטובה ביותר האפשרית , בשקלול של כל התופעות מנקודת מבט אל זמנית . אלא שהנפש אינה בהכרח מוצאת מזור בדבריו של לייבניץ , וככלות הכול אנחנו יצורים בני חלוף החיים בתוך זמן , ומבחינתנו לכאב השיניים שלנו כאן ועכשיו לא אכפת מתוכניות אלוהיות המכוונות אל הנצח . אם יש בנמצא תוכנית אלוהית , ודאי שהיא צודקת באופן מוחלט והטוב בה אינו תלוי בדבר . אלא שאיש טרם הצליח להציץ בה , ותהיה זו יומרה מסוכנת לחשוב שניתן לגזור מעולם התופעות הזמני שלנו תפיסת צדק אבסולוטי . בעולם התופעות שבתוך הזמן , מקרים הנראים לנו כאסון מתגלים לפעמים כברכה לאחר זמן , ולהפך . כאן עלי אדמות , ותלוי מחיר , לא לכל בעיה יש פתרון , וישנם יחסי כל טוב הוא טוב פתרונות שהם גרועים מהבעיה . כל המלחמות , למשל , נגרמות על ידי בני אדם . אך לחסל את האנושות כדי לבטל את המלחמות ולכונן שלום נצחי נשמע פתרון בעייתי משהו . אף כי מבחינה טכנית הבעיה תיעלם . הקדמה למהדורה העברית | 11
|
|