פרק ראשון: האם ידע אלגוריתמי יכול להיות ביקורתי?

עמוד:14

14 | חושבים בשבילך : מבט ביקורתי על אלגוריתמים למערכת טכנו-חברתית שלמה המורכבת בין השאר מאנשים, מכשירים, פרקטיקות, אתרים וגופי ידע ; מערכת הכוללת ייצור ואיסוף בלתי-פוסקים של נתוני עתק באתרים דיגיטליים המנטרים נתוני משתמשים ( פלטפורמות ) , בנייה של מכשירים טכנולוגיים המפענחים נתונים אישיים אלה ומתרגמים אותם לכדי ידע ( אלגוריתמים, למידת מכונה, רשתות עצביות, בינה מלאכותית ) , גופי ידע הנוגעים לפרקטיקות אלה ( מדעי נתונים ) , מומחים ואנשי מקצוע . וצרה יותר, משום שהמונח אלגוריתמים מתייחס כאן למערכות אלגוריתמיות המשולבות במדיה דיגיטלית, וליתר דיוק למה שאני מכנה אלגוריתמים ממשקיים, אלגוריתמים המוטמעים במכשירי קבלת החלטות מקוונים ( עוד על כך בהמשך ) . ההבטחה הגלומה באלגוריתמים היא שאם נאפשר להם לשחות בים הנתונים שמשתמשים מייצרים ממילא ובלי-משים, הם יוכלו לפענח את המאפיינים של אותם משתמשים ולהכיר את צורכיהם ואת רצונותיהם . אלא שההבטחה הטכנית הזאת — אוטומציה של ידע על העצמי כחלק מפרויקט גדול יותר של ייצור ידע אלגוריתמי על העולם — אף הולכת רחוק יותר . בסופו של דבר זוהי הבטחה אידיאולוגית : האלגוריתמים יעמיקו את ההיכרות שלנו עם רצונותינו וכך יאפשרו לנו להיות נאמנים יותר למאוויינו ולטעמינו האישיים ויהפכו אותנו לבני אדם חופשיים יותר . אך מה משמעו של חופש זה בהקשר של מדיה דיגיטלית ? האם זוהי פשוט הבטחה לשחרר אותנו מעול הבחירה, מן הצורך לבחור מתוך היצע בלתי-נדלה ? האינטרנט הרחיב לאין שיעור את אפשרויות הבחירה שלנו ; כעת נהנית כל משתמשת מגישה לשפע כמעט אינסופי של מידע, תוצרי תרבות, מוצרי צריכה ואנשים . בפרפרזה על אמרתו של גורו האינטרנט ( ועורך המגזין "וויירד" ) כריס אנדרסון, מפלצת אפשרויות הבחירה שארבה לנו בקניון צימחה זנב ארוך כשעברה לאינטרנט . אלא שבלב ההבטחה הזאת

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר