|
|
עמוד:13
פרק ראשון : האם ידע אלגוריתמי יכול להיות ביקורתי ? | 13 במעבר בין העידן התעשייתי לעידן הדיגיטלי . טכנולוגיות הייצור המכניות והריכוזיות של העידן התעשייתי נתפסו כמי שתובעות הסכם חברתי כולל בין עובדים, בעלי הון והמדינה ( הסכם שאפשר לכנותו פורדיסטי, קיינסיאני או סוציאל-דמוקרטי ) , וכמי שמבטיחות את קיומו של הסכם כזה . כך לדוגמה, הקמת מפעל מכוניות בשיטת הסרט הנע, שהיתה כרוכה בהשקעת הון אדירה, תבעה כוח עבודה עצום, מוכשר ונאמן, דבר שהעניק לעובדים כוח מיקוח רב מול ההון . טכנולוגיות המידע והתקשורת המבוזרות של העידן הדיגיטלי, לעומת זאת, נתפסות ככאלה התובעות את פירוקו של הסכם זה ואת כינונם של יחסים חברתיים פוסט-פורדיסטיים, או ניאו-ליברליים . בלבו של שיח הטכנולוגיה החדש ניצבים מושגי מפתח חדשים, כגון רשת, ביזור וגמישות, שבהקשרים כלכליים ( ובמיוחד בהסדרי העסקה ) פתחו פתח רחב לפרקטיקות ניאו-ליברליות . כך לדוגמה, כדי ליהנות מן היתרונות היחסיים של כלכלה רשתית, מפעלים נדרשו להיות "רזים" יותר, להעביר חלקים נרחבים יותר של פעילותם למיקור חוץ ולעבור למודל העסקה גמיש ובלתי-מחייב . עקב כך הפכו העובדים למעשה מעובדים המועסקים באופן יציב במקום עבודה קבוע ומזהים את עצמם עמו לספקים של שירותי עבודה . הספר הנוכחי ממשיך את הקו התיאורטי ששרטטתי בספרי הקודם, אך מפנה את המבט למאפיינים ייחודיים של טכנולוגיה דיגיטלית : יכולתה — ואף נטייתה — לעבד באמצעות אלגוריתמים נתוני משתמשים לכדי ידע יישומי . אני מכנה זאת בקיצור ידע אלגוריתמי, או בפשטות : אלגוריתמים . במונח אלגוריתמים אני מתייחס ל מערכת טכנו-חברתית שתכליתה לעבד נתונים לכלל ידע . הגדרה זו היא גם רחבה יותר וגם צרה יותר מהשימוש המקובל במונח . רחבה יותר, משום שכאן אין הכוונה רק לשורות קוד שהופכות קלט נתון לפלט רצוי, אלא
|
|