הקדמה

עמוד:12

12 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל עד כה עסקו מחקריי בתקופות היסטוריות מוגדרות ומצומצמות יחסית והתבססו כמעט לחלוטין על מקורות ראשוניים ומסמכים חדשים . אלה ראו אור בשלושה ספרים . 3 בספר זה, לעומת זאת, אני מציג סינתזה של ספרות קיימת ופורש יריעה כרונולוגית רחבה שראשיתה במאה ה- 19 וסופה בהסכמי אוסלו שנחתמו בשנת ,1993 בהתאם לסוגה של סיכום וניתוח ספרות אקדמית . אני מבקש להציג בו בחירה אישית וחלקית של הספרות העשירה הקיימת בנושא . ההיסטוריה של מדיניות החוץ של ישראל היא תחום עיון אקדמי חדש, לכן מתבקשות כמה הערות היסטוריוגרפיות ומתודולוגיות תחילה . בשנותיה הראשונות שימרה ישראל דפוסי סודיות לא מעטים שאפיינו את היישוב בתקופת המנדט הבריטי, כאשר השימוש בשמות קוד סודיים היה נפוץ . לכן אין זה מפתיע לראות על המדפים ספר עב כרס ובו מאות שמות קוד שהיו נהוגים ביישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי . 4 הסודיות הזאת נמשכה גם לאחר הקמת המדינה, בעיקר בראשיתה . היו לכך כמה סיבות . העילית הפוליטית הוסיפה לקיים מנהגים קודמים, מה גם שהמדינה הייתה מוקפת באויבים שאיימו על קיומה . היו לכך השפעות בולטות על העיסוק הציבורי בנושאי מדיניות חוץ, על היקף החומר ההיסטורי שנחשף לעיון ועל איכותו . נושאים רגישים שהשפיעו על הסכסוך הישראלי - ערבי, כמו בעיית הפליטים הערבים, לא נודעו לציבור בארץ ושיתוף הפעולה של העיתונות עם הממשלה הבטיח לה חיסיון כמעט מלא מפני חקירות וכתיבה על נושאים אלה . גם נושאים חשובים אחרים במדיניות החוץ שעסקו בדלק, ברכישת נשק ( בכלל זה אקדחים ) ואפילו בעניינים פיננסיים היו נתונים בעלטה תקשורתית . בעניינים כמו הסכם השילומים עם גרמניה או מלחמות כמבצע סיני או מלחמת ששת הימים הפרה חלקית של הסודיות התחייבה מסיבות מובנות . אך ההיסטוריונים נאלצו להתמודד עם ‘תקנת שלושים השנה׳ שהגדירה פער זמנים בין האירועים ובין חשיפת המסמכים ההיסטוריים . התוצאה הייתה שרק בסוף שנות השבעים אפשר היה לחקור את התיעוד ההיסטורי שעסק במלחמת השחרור, ועשור אחריו נחשפו המסמכים של השנים 1948 - 1956 למחקר . ההשלכה הבלתי נמנעת של תקנה זו היא העיתוי של עריכת המחקרים ששימשו חומר גלם לספר המונח לפניכם, מחקרים שהחלו להתפרסם בשנות התשעים של המאה הקודמת וצברו תאוצה מאז . מחברי מחקרים אלה השתמשו גם בסדרת הפרסומים שהחלו ב- 1979 של תעודות למדיניות החוץ של ישראל , סדרה שמוציא לאור ארכיון המדינה . 3 Bialer, Between East and West ; Idem, Oil and the Arab Israeli Conflict ; Idem, Cross on the Star of David 4 ריבלין וריבלין, זר לא יבין .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר