|
|
עמוד:13
מבוא 13 מטרים ממערב לתוואי הכביש הנושק לעיר דוד ממערב, וכי רוחבה של גבעת עיר דוד גדול משמעותית מכפי שהנחנו עד היום . במהלך הדורות האחרונים נעשו ניסיונות על ידי חוקרים לא מעטים לפענח את שמו היווני של הנחל . מאמרו של יואל אליצור הוא מחקר גיאוגרפי - היסטורי - אטימולוגי המציע שפירוש השם הוא "דמוי גבינה" שם שעשוי לנבוע, לדעת המחבר, מבתים שצבעם לבן שהיו בנחל בימי הבית השני וביניהם סמטאות צרות, כך שמרחוק עשוי היה המתבונן לחשוב שהם מין חריצי גבינה . השערה מעניינת זו איננה מוצאת תימוכין בשלב זה בממצא הארכיאולוגי . כותרתם של כרך הרצאות זה ושל הכנס שעליו הוא מתבסס היא מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה . אתרי "ירושלים הקדומה" כוללים את כל האזור הנראה מפסגות הגבעות וההרים הסובבים את העיר העתיקה, מרכס ארמון הנציב ורמת רחל בדרום, דרך רכס הר הזיתים ממזרח, הר הצופים ורכס הגבעה הצרפתית בצפון והגבעות שממערב לעיר העתיקה במערב . מאמרו של דוד גורביץ ומאמרם של אבי סולומון וחיים ברבה מוציאים את הדיון אל חלקיה של ירושלים הקדומה הקרובים למדי לעיר דוד אך המתודות המחקריות המנחות אותם היא שונה . הדיון במאמרו של גורביץ, העוסק לאחרונה באינטניסיביות בחקר בריכות המים הקדומות של ירושלים, נשען על ניתוח תצלומים ישנים כמקור לחקר אתר, בריכת סת מרים, שאינו נראה עוד ולא ניתן היום לחפור בו בשל מיקומו בבית הקברות המוסלמי הסמוך לשער האריות, ממזרח לעיר העתיקה . המחבר סוקר ומדגים את חשיבותם הכללית של תצלומים ואיורים ישנים למחקר אתרים ארכיאולוגיים ולאחר מכן דן בפירוט בארבעה מקורות חזותיים המציגים את הבריכה . ניתוח מקורות אלה מן המאה ה - 19 ומן המאה ה - 20 , המוצלב עם עדויות של חוקרים שתיארו את המקום בעבר מספק לחוקר כלי חשוב לשחזור דמותה של הבריכה, ולקבלת סכימת שחזור כרונולוגי משוער של תולדותיה ושל ושינויים שחלו בה במהלך הדורות . לעומת זאת המתודה המנחה את מאמרם של אבי סולומון וחיים ברבה, היא המתודה הארכיאולוגית הקלאסית . בחפירותיהם במעבר הסתרים שהוא חלק מן המחילות המצויות בזיקה למנהרת הכותל ההולכת לאורכו של הכותל המערבי, נתגלו באחרונה ממצאים קראמיים המאפשרים לחופרים להציע תאריך חדש לקמרון החביתי המכסה את מעבר הסתרים, לתקופה העבאסית עד לראשית התקופה הפטימית . מאמרם שופך אור על התפתחות המרקם העירוני של ירושלים בתקופות ההיסטוריות . ד"ר אייל מירון עורך הכרך
|
|