|
|
עמוד:12
12 מלי נבו, יורם רייך, ליה לוין, דניאל מישורי והאקולוגית העמוקה שנמצאת ביסודה של קהילה שמחוברת לערכי הקיימות ולקשר עמוק עם המערכות האקולוגיות . זו גם הזמנה לקרוא את הרעיונות שמובאים בפרקים השונים מנקודת מוצא מרחיבה . הפרקים שלפניכם מבוססים על מאמצים לבטא מגוון רעיונות וביטויים ממשיים למשמעות של קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל . החל ברעיונות לקידום קיימות קהילתית שאין בהם ערעור על המבנים האידיאולוגיים והערכיים הנוכחיים וכלה בקהילות שיש שיאמרו שהן ניסיוניות ואולי אף אוטופיסטיות בחיבורן האקולוגי-חברתי-סביבתי . ברוח הדברים, אנו תקווה שהספר יהווה גם בסיס לדיון מחדש על יצירת ידע, על אקדמיה מעורבת- חברתית ופתוחה למומחיות-מבחוץ ועל שאלות בסיסיות של יחסי אדם-טבע וחברה-מקום . רקע בחודש מרס 2016 התקיים בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר שבאוניברסיטת תל אביב 2 מפגש של הפורום האקדמי לחקר מדעי הקיימות ( TAU - FSS ) בנושא קהילות אקולוגיות ומקיימות . בעקבות המפגש הזה נוצרה ההבנה כי ידע משמעותי בתחום זה מצוי בקהילות עצמן, מפוזר בין אנשים ובעשייה בשטח . התברר לנו שבתחומים שהם בליבת העשייה הסביבתית והאקולוגית נמצאים גופי ידע שהתפתחו מחוץ לאקדמיה : ידע פרקטי בנוגע לבניית קהילות או למיומנויות סביבתיות ואקולוגיות של חיסכון במשאבים ושל חיים בטבע, של דעת מקום, של אהבת החיים ( ביופיליה ) ושל תודעה אקולוגית . במילים אחרות, האקדמיה היא זירה אקולוגית מיטיבה לשגשוג של ענפי ידע שונים, אבל היא אינה מספקת בהכרח אקולוגיה ראויה לענפים אחרים של ההתפתחות והידע האנושיים, בייחוד בכל הקשור לקהילתנות ולאקולוגיה . מתובנות המשתתפים במפגש התברר שישנו פער בין תרומתן האפשרית של קהילות אקולוגיות ומקיימות לקידום טרנספורמציות מיטיבות ולשיפור איכות החיים של אנשים, קהילות והטבע הסובב, לבין העדר בסיס אקדמי 2 . במאי 2018 חל בביה"ס פורטר ארגון מחדש, והוא הפך לחוג ללימודי הסביבה, במסגרת בית ספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ( כולל גיאופיזיקה וגיאוגרפיה ) , בפקולטה למדעים המדויקים באוניברסיטת תל אביב .
|
|