|
|
עמוד:14
אורית רמון | אינס גבל | ורדה וסרמן 14 החברה הישראלית כולה ובהכרה ברבנים כמי שאחראים למניעת הסכנה הצפויה בהוראת נושא הנצרות בבתי הספר . נוסף על כך, העמדה הרואה ברבנים סמכות לפעולה בתוך בית ספר חילוני ומנגד התגובה של מנהל האגף לתוכניות לימודים כי זהו גילוי של "תלות לא רציונלית במורי הלכה", הפניית המכתב לשר החינוך ( שהוא גם רב ) ותשובת השר כי הוראת הנצרות היא חלק מתוכנית הלימודים וכי היכרות עם הנצרות היא בסיס השכלתי לכל אדם נאור משקפים את המתח שבין "יהודיות" ל"ישראליות" בישראל ובעיקר את מקומו של היחס לנצרות בסימון הגבול שביניהן . מטרת הספר הזה היא להניח נדבך חשוב בדיון שעניינו היחסים בין יהודים ונוצרים בהווה ולבחון את המקום של היחס לנצרות בהבניית זהות יהודית‑‑ישראלית באמצעות בחינת האופן שבו מיוצגים הנוצרים והנצרות בתוכני הלימוד של מערכת החינוך הממלכתי והחינוך הממלכתי דתי ( חמ"ד ) בישראל, מהקמתה של מערכת החינוך ועד היום . מטבע הדברים יתמקדו חלקים מסוימים בדיון הזה בעבר, וחלקים אחרים יתמקדו בהווה ( בשנים האחרונות ) , כדי לבחון את השינויים שהתרחשו לאורך זמן באופן שבו מתווך נושא הנצרות לתלמידים וכדי להציג תמונת מצב עדכנית, עד כמה שאפשר . ברור הוא שזהות בכלל וזהות בישראל בפרט אינה מובנית באופן חד‑‑ממדי או מתוך שיג ושיח עם חברה או עם תרבות אחת בלבד, וכי למערכות היחסים שבין חילונים ודתיים, בין אשכנזים ומזרחים, בין ישראלים לפלסטינים וכדומה ישנו תפקיד מהותי בהבנייתה של זהות יהודית‑‑ישראלית . עם זאת, בספר זה, בכוונתנו להתמקד בזירה היהודית‑‑נוצרית, מתוך ההכרה כי דווקא זירה זו יכולה לשמש נייר לקמוס לתהליכים רחבים יותר בחברה הישראלית הקשורים גם בזירות האחרות . בתחילת הספר שני פרקי מבוא שבהם מוצגות בקצרה ההיסטוריה של יחסי יהודים ונוצרים וההיסטוריה של מערכת החינוך בישראל .
|
|