|
|
עמוד:10
10 יובל לוריא בין התכונות והנטיות התרבותיות המעצבות את ההוויה האנושית הנתונה לנו בולטת העובדה שאנחנו יצורים המשתמשים באופן יומיומי בשפה אנושית . שפה אנושית היא פרקטיקה משותפת המעצבת את חיינו ואת חייהם של בני אדם אחרים, בהקנותה למתרחש בהם משמעות לשונית מעשית משותפת . בעשותה זאת, שפה אנושית גם מחברת וגם מפרידה בין בני אדם לכדי אוכלוסיות שונות . בו בזמן השימוש בה מבטא ומייצר היבטים שונים של חיים אנושיים בעלי משמעות אנושית לשונית משותפת . ההכרה בתפקיד שמשחקת שפה אנושית בעיצוב משמעות ההוויה של בני אדם היא הבסיס הרעיוני המרכזי לספר הנוכחי . החלק הראשון של הספר מוקדש לעצם המגמה לייצר שיח פילוסופי על הייחודי לאדם, וזאת החל מהשיח היווני המטפיזי על מהותם של דברים ועד לשיח הפילוסופי המודרני על משמעות ההוויה האנושית . החלקים השני והשלישי מוקדשים להיבטים משמעותיים של ההוויה האנושית הזוכים למבע לשוני מעשי משותף . לכל אחד מהם מוקדש פרק נפרד . כל פרק בספר הוא מאמר פילוסופי העומד בפני עצמו . הנספח הספרותי, המהווה את החלק הרביעי, הוא הדובדבן על העוגה הפילוסופית שאפיתי כאן . ספר פילוסופי המוקדש בעיקרו להיבטים לשוניים מעשיים של ההוויה האנושית המשותפת לנו עם בני אדם אחרים דומה לציור של נוף מוכר מזווית ראייה מנהירה . זאת בשונה מהסבר תיאורטי אודות הגורמים הגיאולוגיים המאפשרים את קיומו .
|
|