מבוא

עמוד:13

ואנרגיות של יחידים יוצאי דופן ? האם עשוי לשרור מתח בין הדגש דמוקרטיה הפוליטית על שוויוניות לבין רתימתם של החבריםב היצירתיים והפוריים ביותר בחברה לעגלה הקפיטליסטית ? נושא רחב יותר , המאגד כמה מאלה שהזכרנו , הוא השפעת השוק על המוסדות הוותיקים ממנו — המדיניים , הדתיים , התרבותיים , הכלכליים והמשפחתיים . האם חברה קפיטליסטית תלויה במוסדות אלה ? ואם כן , האם הקפיטליזם תומך בהם , שוחק אותם , או משנה אותם ? והאם זה טוב , רע או גם וגם ? כפי שנראה , התשובות לכול אלה קשורות בטבורן לנטיות מוקדמות — אם לדינמיות , אם ליציבות . עליית השוק למעמד המרכזי שיש לו בחברות האירופיות המודרניות אירעה במקביל לעלייתם של האינטלקטואלים כקבוצה חברתית מובחנת . צירוף זה יוצר שאלה נוספת שנשוב וניתקל בה : מהו , לדעת ההוגים שנעיין במשנתם , תפקידו של האינטלקטואל בחברה הקפיטליסטית ? האם יש לראותו כאנטיתזה ליזם הקפיטליסטי , או כעמיתו הפועל בשדה התרבות ? האם שומה על האינטלקטואל להפיל את הקפיטליזם , לקדם אותו , לשפר אותו , או ליצור מוקדי כוח נגדיים שיאזנו את ערכי השוק ? ואיך אפשר לטפח בציבור מודעות מעמיקה יותר לשוק ולהשפעותיו ? למן ימי הביניים קשרו הנוצרים במערב את היהודים עם ניהול כספים . לפיכך , אין זה מפתיע שעמדותיהם של האינטלקטואלים כלפי מערכת כלכלית שהכסף ממלא בה תפקיד מרכזי נכרכו תכופות בהשקפותיהם על היהודים או היהדות . הכנסייה התירה ליהודים לעסוק במלאכה המושמצת של הלוואה בריבית מפני שהיהודים נחשבו מי שמצויים מחוץ לקהילת הערכים המשותפים . בעיניהם של כמה מההוגים שנבחן , היהודים היו מעין גילום מטפורי של הקפיטליזם . רק חברה שבה גוועה קהילה המשותפת , טענו , תעודד את הפעילויותממשותה של ה הכלכליות האנוכיות והלוואת הכספים בראשן . המתקפה המשולבת נגד היהודים ונגד הקפיטליזם הובילה בתורהּמיעוט חשוב מקרב היהודים אנטישמיםקומוניזם — וזיהוי זה , בתורו , נוצל בידיסוציאליזם ואל האל ה להכפשת היהודים . הנה לנו אפוא נושא נוסף שישוב ויצוץ בספר הזה : הקשר בין אופני תפישתו של הקפיטליזם לבין דימויי היהודים וגורלם . 13 | מבוא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא