|
|
עמוד:11
אני יוצא אפוא לשחזר ולהחיות את מה שהטובים והמבריקים מקרב האינטלקטואלים האירופים — מהדגולים וגם מאלו שכמעט — חשבו על השלכותיו המוסריות , התרבותיות והפוליטיות של הקפיטליזם . אף כי ספר זה עוסק בהוגים אירופיים , אין הוא מיועד לאירופים בלבד . ההוגים אמנם מוצבים בהקשר ההיסטורי של חייהם , אך תוקף טיעוניהם והיגיון הדברים אינם מוגבלים בהכרח לתנאים המסוימים שבארצותיהם . אדרבה , כמה מן המאוחרים שבהוגים כתבו את החשובים בחיבוריהם בארצות-הברית , גם משום שחשבו שלדברים המתרחשים בה יש השלכות על - לאומיות . ההוגים הנידונים בספר זה באים מכל רחבי מערב אירופה ומרכזה , ומכל צדדי הקשת האידאולוגית . מהם שצידדו בקפיטליזם ומהם שתיעבוהו . כפי שעוד נראה , אותו ניתוח עצמו עשוי להיחשב לטיעון בעד הקפיטליזם או נגדו , בעיני הוגים שונים שבחנו את הקפיטליזם מתוך נקודות מוצא מוסריות שונות . הערכת משמעותו המוסרית של הקפיטליזם תלויה במידה לא מבוטלת בהערכת השפעותיו הכלכליות , ומשום כך יעסוק הספר בהכרח גם במה שחשבו אינטלקטואלים אירופים אלה על תפקודה של הכלכלה הקפיטליסטית ועל זהותם של האנשים שהיא מתגמלת . לאורך המחקר תשוב ותעלה שאלת העוני והעושר . האם השוק מעשיר אנשים או מרוששם ? אם הוא נוטה להעשיר אנשים , האם זה דבר טוב בהכרח ? " הייתי עשירה והייתי ענייה . האמינו לי , מוטב ( . אך 1953 ) החום הגדול פריץ לאנגעשירה ", מכריזה גיבורת סרטו של רפובליקניזם הקלאסי ושלכפי שנראה , המסורות המושרשות של ה הסגפנות הנוצרית גרסו אחרת . שלל הוגים מודרניים , מרוסו עד מרקוזה , התנגחו בדרך זו או אחרת עם ההנחה שמוטב להיות עשיר מעני , וטענו שהרווח החומרי כרוך בהפסד מוסרי . ויש גם שאלות של קפיטליזם ותרבות . האם השוק יוצר חברה המתמקדת בענייני העולם הזה וזונחת את ענייני העולם הבא ? ואם כן , האם זה דבר טוב ? האם יש מנטליות אופיינית הקשורה בשוק ? ואם כן , האם היא גולשת לתחומים אחרים ? וגלישה זו , אם היא קיימת , האם היא מבורכת או מקוללת ? 11 | מבוא
|
|