|
עמוד:10
בדעיכה ; שהאינדיבידואליזם והאנוכיות הורסים את תחושת הייעוד הקולקטיבי ; שהעבודה מאבדת את משמעותה ; שהציבור מואבס במוצרי צריכה שאינו זקוק להם ; שהשוק הבינלאומי מחריב תרבויות היסטוריות ייחודיות ומותיר רק מרק תרבותי תפל או הדוניזם ניהיליסטי ; שהתפשטות ערכי השוק שוחקת את המסורות והמוסדות שהקפיטליזם תלוי בהם ; שהגענו אל קצה הגבול הטכנולוגי של צמיחה ; שהעשירים מתעשרים והעניים מתרוששים — ושמכל הסיבותה הללו , ומסיבות נוספות , הקפיטליזם מצוי במשבר . בלומדי את ההיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית של אירופה , נתון להשראתם המעוררת של פולמוסים עכשוויים אלה , נוכחתי לדעת שהחששות הללו טורדים את מנוחתם של אינטלקטואלים זה שנים רבות מאוד , מן המאה השמונה-עשרה לכל המאוחר . לאמיתו של דבר , המחשבות על השלכות הקפיטליזם מלוות דרך קבע את ההגות המודרנית האירופית לדורותיה — כפי שלמדתי מדברי היסטוריונים 2 אנטי - קפיטליסטים מימין ומשמאל שהצביעו על עובדה זו . נוכחתי לדעת שההגיגים על השפעותיו התרבותיות , המוסריות והפוליטיות של הקפיטליזם היו מרכזיים לא רק אצל אינטלקטואלים הנחשבים שומפטר , אלא גם אצל אישים שאנויוזףסמית ואדם " כלכלנים ", כמו ברקאדמונדהגל , מוולטר ועדממעטים לקשר אותם לענייני השוק , מ ארנולד והלאה . השיח העכשווי על הקפיטליזם והשלכותיועבור במתיו מתנהל תדיר כאילו מדובר בנושא חדש , והמודעות לעבר האינטלקטואלי העשיר הזה מועטה . פרשנים למיניהם נוטים , לפיכך , להמציא מחדש את הגלגל האנליטי , להציג את בעיות זמננו כחדשות יותר מכפי שהן ולהתייחס למתחים מובְנים אך ארוכי שנים כאל סתירות גורליות — או להחמיץ קווי חשיבה מועילים שהוצגו בעבר אך נשכחו . במקביל , עוד לפני התפרקותה של האימפריה הסובייטית נהיר היה שהעולם , כמכלול , צועד לקראת הקפיטליזם ולא הלאה ממנו . בשעה שרבים מאנשי הרוח האירופים ושוליותיהם האמריקנים דיברו על תקופתנו כעל עידן " שלהי הקפיטליזם ", כוחות פוליטיים וכלכליים בעולם החופשי , בגוש הקומוניסטי ובעולם השלישי הובילו את מדינותיהם לא אל השלב 3 שמעבר לקפיטליזם , אלא לקראת כלכלה וחברה מוכוונות שוק יותר . האינטלקטואלים והשוק | 10
|
|