|
|
עמוד:13
אחים : 1972 | 13 ופלשתינים שחטפו מטוס אייר פרנס לאחר שהמריא מאתונה, שהיתה חניית ביניים שלו בדרכו של המטוס מתל-אביב לפריז . המחבלים הורו לקברניט להנחית את המטוס באנטבה שבאוגנדה, בלב אפריקה . כלקח מסבנה, הם היו בטוחים שהרחק באוגנדה ידה של ישראל לא תוכל להשיגם . הם טעו . הפשיטה על אנטבה הפכה לאחד ממבצעי ההצלה המפורסמים ביותר בעת המודרנית . דרו מידלטון, הפרשן הצבאי של הניו-יורק טיימס, תיאר אותה כ"מבצע חסר תקדים בהיסטוריה הצבאית" . ביום המחרת פרסם העיתון מאמר מערכת תחת הכותרת "לידתה של אגדה" . ואכן, הפשיטה על אנטבה היתה לאגדה . יוני עצמו, שנפל במהלכה, יצא מאלמוניותו בן-לילה . בחוגים צבאיים הוא כבר היה ידוע כמפקד משכמו ומעלה, אינטליגנטי ביותר ומסור לחלוטין למדינת ישראל, חייל מעוטר שסיכן את עצמו בקרב שוב ושוב . עוד לפני נפילתו כתב עליו משה דיין בספרו : "אינני יודע כמה בחורים מסוגו של יוני יש לנו . אני מאמין שמספרם מספיק לישראל כדי שתוכל לעמוד במבחנים החמורים הצפויים" . עבורי ועבור עדו, אחיו הצעירים, היה יוני אח מופלא, כוכב הצפון שלנו, שעזר לנו לנתב את דרכנו בנפתולי החיים . הוא שימש לנו דוגמה ומופת . בצמתים רבים בחיי הוא העניק לי תמיכה ועצה . אך השפעתו עליי היתה עמוקה עוד יותר . כל חייה, נאבקה מדינת ישראל על עצם קיומה . כל עוד יוני היה בחיים, הייתי בטוח, הוא יהפוך לדמות מפתח ויסייע בהבטחת עתידה . כשנודע לי שיוני נפל באנטבה, הרגשתי שחיי הגיעו לקיצם . הייתי בטוח שלעולם לא אתאושש . כדי להבין מדוע חשתי כך אחלוק איתכם, הקוראים, את המאורעות הדרמטיים בחיי שגרמו לי לחוש כך . אספר לכם גם כיצד ההקרבה והמופת של יוני סייעו לי להתגבר על יגון שאין לו נחמה, דחפו אותי אל המאבק הציבורי בטרור, והובילו אותי להיות ראש ממשלת ישראל שכיהן בתפקיד יותר זמן מכל ראשי הממשלה האחרים, נחוש לסייע בהבטחת קיומה ועתידה של המדינה היהודית .
|
|