|
|
עמוד:15
15 פרק 1 . מבוא האיזון והבלימה שבתוך הרשות המבצעת, ובראשם הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת . רבים מן התומכים באימוצו של מנגנון חריגה בישראל מצביעים על קנדה כעל דוגמה שתומכת בלגיטימיות של המנגנון במשטר דמוקרטי . אם מנגנון החריגה טוב לקנדה — קנדה של ג'סטין טרודו, נער הפוסטר של הפלורליזם ושל הרב- תרבותיות — מדוע שלא יהיה טוב לישראל ? בתשובה לשאלה זו עוסקים הפרקים הרביעי, החמישי והשישי של המחקר . הפרק הרביעי יתאר את השימושים שנעשו בקנדה במנגנון החריגה ויראה כי בדרך כלל השימוש במנגנון לא הוביל לפגיעות חמורות בזכויות האדם ולא היה תכוף, וכי בית המשפט העליון הקנדי אינו נרתע מפסילת חוקים חרף קיומו של מנגנון החריגה . עם זאת, ארבעה שימושים במנגנון היו עריצים, בשל כך שמטרותיהם היו נגועות בשיקולי הדרת מיעוטים או בשל פגיעה בזכויות . שלושה מן השימושים האלה עדיין בתוקף . שימוש נוסף נגוע, לדעתי, בעריצות, שכן אחת ממטרותיו הייתה הדרת מיעוטים . הפרק החמישי של מחקר המדיניות יטען כי הסכנות הטמונות במנגנון החריגה גדולות יותר בישראל מאשר בקנדה . הדבר הוא כך הן מסיבות של עיצוב מוסדי הן מסיבות של תרבות חוקתית . מבחינה מוסדית כוחם של המחוקקים בקנדה קטן יותר מלכתחילה מזה של הכנסת בישראל . כמו כן, בקנדה קיימים בלמים נוספים על כוחו של המחוקק מלבד הביקורת השיפוטית — שני הבתים שמהם מורכב הפרלמנט וכוח הווטו של נציגי המלוכה על חקיקה . מבחינת התרבות החוקתית, בישראל גדול החשש שנציגי מפלגות הרוב והציבור שבחר בהם יתמכו בשימוש פסול במנגנון החריגה . ראשית, הצ'רטר הקנדי הוא סמל לאומי הזוכה להזדהות ולתמיכה בקנדה, ואילו המסמך הישראלי המקביל לו — חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו — אינו נהנה ממעמד כזה . שנית, מעמדה הציבורי של מערכת המשפט הקנדית איתן, ואילו בישראל מערכת המשפט נתונה למתקפות חריפות שמבקשות לערער על הלגיטימיות שלה . שלישית, בישראל אין השוויון בפני החוק מובן מאליו, כך ששימוש במנגנון החריגה נגד מיעוטים עשוי להיתפס כלגיטימי, ואילו בקנדה שוויון בפני החוק הוא יסוד מוסד בתרבות החוקתית . רביעית, שליטתה של ישראל בשטחים שנכבשו
|
|