תקציר

עמוד:9

תקציר 9 ( 2 ) בבחינת הקשר בישראל בין הכנסת ההורים להכנסת הצאצאים נמצאו פערים גדולים בין קבוצות באוכלוסייה : ( א ) המתאם בין הכנסות ההורים להכנסות הצאצאים הוא 30 . 0 בקרב משפחות ערביות — כלומר מוביליות נמוכה יחסית, 21 . 0 בקרב יהודים לא- חרדים, ורק 13 . 0 בקרב יהודים חרדים . המתאם הנמוך מאוד בין הכנסת ההורים להכנסת הצאצאים בקרב חרדים משקף בעיקר את המוביליות כלפי מטה, כלומר את הנטייה שיש בקרב צאצאים למשפחות חרדיות בעלות הכנסה גבוהה יחסית לרדת במדרג ההכנסות . נראה שהנטייה לעסוק בעיקר בלימוד תורה ולוותר על רכישת מיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה מובילה להידרדרות חדה במצב הכלכלי יחסית לדור ההורים, ואפילו יחסית לחרדים עובדים . תרומת ההון האנושי ( כפי שנמדדה בסיווג ל- 10 קבוצות השכלה . ראו נספח 2 ) כערוץ המקשר בין הכנסת ההורים להכנסת צאצאיהם גבוהה יחסית אף היא משתנה בין קבוצות האוכלוסייה . בקרב היהודים הלא-חרדים, וכן בקרב הערבים הנוצרים והערבים המוסלמים, רכיב ההון האנושי הוא ערוץ מרכזי לשימור מדרג ההכנסה הבין-דורי — הוא מסביר כ- % 67 , % 60 ו- % 56 מהמתאם בין הכנסת ההורים להכנסת צאצאיהם ( בהתאמה ) , אך יש לו תפקיד מרכזי פחות בקרב החרדים ( % 39 ) . ( ב ) ניכרת "נסיגה לממוצע" במצב הכלכלי של רוב קבוצות האוכלוסייה בין דור ההורים לדור הצאצאים . אם, לדוגמה, העשירון הממוצע בקרב דור ההורים באוכלוסייה מסוימת נמוך ביחס לממוצע, העשירון הממוצע של דור הצאצאים גבוה יותר מזה של ההורים ואף מתקרב לממוצע . כך, דירוג ההכנסה מעבודה של ערבים מוסלמים שהיה בממוצע בדור ההורים בעשירון 1 . 3 עלה בדור הצאצאים לממוצע של 2 . ,4 כלומר השתפר ב- 1 . 1 עשירונים . יהודים לא-חרדים נמצאו גם הם מתקרבים לממוצע, ודירוגם ירד ב- 2 . 0 נקודות עשירון . דירוג ההכנסה מעבודה של חרדים, לעומת זאת, הידרדר בחצי עשירון, ל- 9 . 3 בממוצע, אף על פי שדירוגם היה מתחת לממוצע גם בדור ההורים ( 4 . 4 ) . ( ג ) בניתוח מפורט של המוביליות בישראל לפי הייצוג בעשירוני ההכנסה של קבוצות האוכלוסייה נמצא כי למרות שיפור של ממש בהכנסה של ערבים במעבר מדור ההורים לדור הצאצאים, נשים ערביות מוסלמיות נתונות במלכודת עוני חריפה — כשני שלישים מהנשים שנולדו להורים ברבעון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא