|
|
עמוד:10
10 עינב רוזנבליט במות המחול בארץ גדושות ביצירות חדשות, והמופעים חוקרים לעומק את יכולות הגוף ואת החוויות שהוא נושא עמו . באחרונה נולדו כאן מסגרות הכשרה מגוונות לרקדנים מקצועיים אשר מקנות להם כלים טכניים וכוריאוגרפיים ומאפשרות להם להתמקצע בארץ, וכתוצאה מכך גדל כאן מספרם של הפרפורמרים והיוצרים . אמני מחול עכשווי בארץ מוזמנים להופיע על הבמות החשובות בעולם, ונקראים ליצור עבור הלהקות המקצועיות ביותר במוקדי תרבות אירופיים ואחרים . הצמיחה מתבטאת גם בגדילה משמעותית של קהל הצופים ; אולמות המופעים מתמלאים באחרונה . הקהל שבוחר לצפות במופע מחול בוחר לוותר . הוויתור הוא על הידיעה השכלתנית של מה שמתרחש על הבמה . במקום לדעת, הצופים נאלצים להתמסר לצפייה בתנועה, המצויה בהשתנות מתמדת . דומה שבעשורים האחרונים יותר אנשים מסכימים לוויתור כזה ומתמסרים להתבוננות באמנות עמומה זו . ספר זה מציע כלי התבוננות שמעניקים משמעות להתחוללות הפיזית שעל הבמה . מחול הוא פיוט מוזר שעניינו בגוף, והוא אינו מְתַקְשֵר בדרך המוכרת, זו האנליטית . המחול, בפרט המחול העכשווי, הולך אל מעבר לתודעה הממשיגה, אל מציאות לא – מילולית שקשה לפענחה באמצעות האינטלקט . הדיון במחול בספר זה יתבסס על עיקרים מהתורה הבודהיסטית . הדוקטרינה הבודהיסטית ועיקרי האימון בדרך הבודהא מלמדים שהות ברובד תודעתי לא – אנליטי, שמהותו חוויה ישירה של המציאות . האימון הבודהיסטי מלמד נגישות אל איכות פיזית ותודעתית שאין בה מושגים אלא שהות כנה בהוויה . ההנחה בספר זה היא שהגוף באמנות המחול העכשווי חושף רובד אינטימי של הקיום, שמהותו נוכחות כנה במציאות . עיקרי תורת הבודהא ישמשו כאן כדי לחשוף את מאפייניו של רובד קיומי זה .
|
|