הקדמה

עמוד:13

הקדמה׀ 3 1 מספר מאה חמישים ואחת, לא פחות מאשר בדלת הראשונה . " הוא למד להתגבר על דחייה, לבנות תקשורת עם אחרים על ידי הקשבה, ולשכנע אחרים לעשות דברים . זאת לא היתה עבודת חלומות, אבל בזמן שעבד בה הוא פיתח לעצמו הרגלי הצלחה חשובים שבהמשך חייו אפשרו לו להשיג פריצות דרך . בלי שהבין זאת, ההרגלים שלו עזרו לו להתמיד . בתקופה ההיא סוכני מכירות שמכרו אנציקלופדיות מדלת לדלת בשכר המבוסס על עמלה נשארו בעבודתם רק שלושה ימים, בממוצע . ג'יי-פי התמיד בעבודה הזאת שלוש שנים וחצי . על אף מוסר העבודה הגבוה שלו, ג'יי-פי עדיין מצא את עצמו חסר בית בתחילת חייו כבוגר . "כשהייתי חסר בית בפעם הראשונה, זה היה בתחילת שנות העשרים לחיי . אשתי לא היתה מסוגלת להמשיך לתפקד כאם, אז היא השאירה את בננו בן השנתיים בזרועותי והסתלקה עם כל הכסף שהיה לנו . עד מהרה התברר לי שהיא לא שילמה את שכר הדירה כבר שלושה חודשים . לא היה לנו כסף, ואחרי איחור של שלושה חודשים בתשלומים פשוט פינו אותנו מביתנו . הייתי בין עבודות, אז בני ואני נשארנו ברחוב בלי הכנסה וניסינו לגור במכונית הישנה שהיתה לי . אני זוכר שאמרתי לבני, 'אנחנו נצא מזה יחד' . הלכתי למגרשים ריקים ואספתי בקבוקי קולה UP-ו 7 כי היה אפשר לקבל שני סנט על בקבוקים קטנים וחמישה סנט על בקבוקים גדולים . להיות בלי כסף ולא להיות מסוגל לשלם שום חשבון — אין כמעט דבר קשה יותר כאדם וכאָב . אבל מה שלמדתי היה שכאשר אתה מידרדר ומגיע לתחתית, הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא להסתכל מעלה . " קשה ככל שהיה מצבו של ג'יי-פי, היה לו יתרון אחד שחסר להרבה אנשים שנסיבות חייהם היו טובות בהרבה משלו : היה לו חזון ! הוא היה נחוש בדעתו להקים חברה משלו, ולאחר שלוש השנים שבהן מכר אנציקלופדיות מדלת לדלת הוא ידע שהוא לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא