|
|
עמוד:11
11 " כמו ת המו די ע ין ש הת ק בלה מתחי ל ת האינתיפאדה, מכלל המקורות – הייתה עצומה . אולם, זמני התגובה לסיכול היו ארוכים מדי . לדוגמה, מחבל מתאבד היוצא מקלקיליה מגיע לכפר-סבא בתוך פחות מעשר דקות . בפרק זמן קצר שכזה – אנחנו צריכים להבין מתמונת המודיעין ( שאינו מלא ומושלם בדרך כלל ) כי מתגלגל פיגוע, צריך להשלים מידע לגבי המפגע, להגדיר מקום מדויק של הפיגוע המתוכנן, מיהם משגריו, מהו ציר הנסיעה שלו . . . וכמובן חייבים לדעת היכן הוא נמצא בזמן אמת כדי שניתן יהיה 'להפגישו' עם כוח מיירט . כאשר אירוע כזה מתרחש, במקביל, גם במקומות אחרים, וכאשר גם מתקיימת, עדיין, מגבלה על פעולה בשטחי A – כל אלה מקשים מאוד על ההתארגנויות לסיכולים . יש קושי להגיע למחבל או למפקדיו, המוצאים מקלט בשטח A , ובהכרח, חסר ביכולת לסכל – מאפשר להם להמשיך לתכנן ולבצע פיגועים", מנסה עופר דקל להמחיש במילים את עומקה ורוחבה של הבעיה . "וכך מצאנו עצמנו עם שפע מודיעין ופעילות בשטח, אבל עם 'שמיכה קצרה' וחורים מרובים בה . . . התסכול התגבר . . . וכן, העבודה סביב השעון לא מאפשרת זמן לחשוב ולהתקרבן , בוודאי שלא אצל הרכזים, החוקרים, הדסקאים, אנשי הסיגינט ושאר תומכי הלחימה העמוסים לעייפה . הרי אתם יודעים היטב במה מדובר . . . ", ונדמה לפתע כי הוא עדיין חי את הנטל והאחריות ברמ"ח ושס"ה . "תנאים א לה ח י יבו התארגנות מבצעית המשלבת את כל בעלי המקצוע בשירות – לישיבה משותפת, בחמ"ל אותו חולקים כולם . בחמ"ל זה ישבו דרך קבע, 7 / ,24 נציגי כל הגורמים הרלוונטיים במערך הסיכול . מידע שהתקבל בחמ"ל אִפשר תיאום מיידי בין כל הגורמים המעורבים והטלת משימות על כל אחד מהגופים, כדי שהפעילות תהיה יעילה ומהירה . דיווחי החמ"לים הועלו לרשת הפנימית וכל בעל הרשאה במערך הסיכול יכול היה לראות את תמונת המצב ולהשתתף בה, אם נכנס עבורו מידע רלוונטי . שיתוף מודיעין 'לרוחב' היה אחד המרכיבים לתמיכה בקיצור תהליכי העבודה והקטנת זמן התגובה לפעולה . מרכיב שני היה ביזור סמכויות . . . בעיקר לשטח . . . שבו לאנשינו היה מגע יום-יומי עם המח"טים והמג"דים, כמו גם עם היחידות המיוחדות ( 'דובדבן' ואחרות ) של המערך הלוחם הצה"לי . והמרכיב השלישי נגע באופן טבעי לפעילות 'המטכ"לית' שהתבצעה במרחב מול יחידת המבצעים השב"כית, הימ"מ או יחידות אחרות" . ואכן חשבנו שנושא שיתופי הפעולה עם זרועות הביטחון ראוי להבהרה נוספת . "שיתוף הפעולה עם הצבא היה טוב והשתפר כל הזמן . המדיניות ששורשיה נטועים בעקרונות המידור – הפכה לפתיחות ושיתוף פעולה עם הכוח האג"מי . מדיניות זו הלכה והתבססה באופן שוטף, מתוך הפקת לקחים מיידית מכל אירוע ובתחקירים משותפים ברמות הבכירות ביותר . המפתח להצלחה היה גיבוי מוחלט, וכזה אכן קיבלנו מאלוף הפיקוד דאז, איציק איתן , שניהל את המערכה הצבאית בקור רוח ובהרבה שכל ישר, יחד עם בני גנץ , ג'רי ( יצחק גרשון ) והמח"טים, ולא פחות, עם המרחב ששיתף את הידע, את ההיכרות עם השטח ואת המודיעין המצטבר בזמן אמת, והכול בקווי תקשורת קצרים . בנוסף, הציב הצבא קצין למבצעים מיו חדים ( קמ "מ ) אשר לקח את המו דיעין שטרם טופל ו'תפר' אותו עם יחידות מיוחדות לביצוע מעצרי מבוקשים . . . עם יד על הלב, לא הכול היה חלק . היו מקרים שבהם נאלצנו להגיע להכרעה משותפת אצל אלוף הפיקוד על סדרי עדיפויות . אבל, תמיד ההכרעות היו ענייניות ומהירות . בבסיס הייתה תמיד השאלה האם נכנסים לשטח A או לא, ומה עלול להיות מחיר התקלה והמשמעות" . מנקודה זו, ברור היה שנגענו בקו המשיק למבצע "חומת מגן" . . . "ריבוי פיגועים בכל הארץ ובדגש על פיגועי ההתאבדות, במיוחד הפיגוע במלון 'פארק' בערב פסח, שנת ,2002 עם למעלה משלושים הרוגים ו- 160 פצועים, הביאו לאובדן הסבלנות בדרג המדיני . הניסיון העיקש לשמור על הסכמי 'אוסלו' הגיע לקיצו . היה ברור כי פעולה חייבת להתבצע Aיחטשב . שם נמצאות תשתיות הטרור וערי המקלט למחבלים, לאחר ביצוע פיגועים" . "מבצע 'חומת מגן' הסיר את ה'טאבו' על כניסה לשטחי A מאז המבצע ( ועד ימינו אלה ) . הניסיון המצטבר בשיתוף פעולה עם הרש"פ היה בעייתי מאוד . במקרים רבים שבהם נדרש מעצר של פעיל טרור – הוא כן נעצר, אבל יצא בשיטת 'הדלת המסתובבת' תוך מספר ימים . חלק מאנשי מנגנוני הביטחון שקיבלו נשק, השתתפו באופן פעיל בפיגועים נגד צה"ל . ההבנה שאי אפשר היה להמשיך יותר בדרך שהתגבשה בעטיים של הסכמי 'אוסלו', הפכה לחלוטה" . "המבצע החל באופן מדורג בכל הערים בשטחי יהודה ושומרון . השב"כ היה הגורם המרכזי שהביא את המידע, חקר את העצורים הפקת לקחים הובילה לפתיחות ולגיבוי מוחלט של אלוף הפיקוד מבצע מקיף שהותיר את הסכמי 'אוסלו' כאפיזודה חולפת ו'אותיות מתות' מאינתיפאדת "אל-אקצה" למבצע "חומת מגן" וכן, העבודה סביב השעון לא מאפשרת זמן לחשוב ולהתקרבן, בוודאי שלא אצל הרכזים, החוקרים, הדסקאים, אנשי הסיגינט ושאר תומכי הלחימה העמוסים לעייפה צריך לומר ביושר, אם כי בדיעבד, שמבצע 'חומת מגן' היה צריך להתבצע זמן רב קודם לכן . קבלת ההחלטות בצמרת המדינית עברה מברק לאריק שרון . . . ( ארכיון המל"ם ) גיליון ,93 שבט תשפ"ג, פברואר 2023
|
|