|
|
עמוד:7
דבר העורכות | 7 שער נכתב על ידי חוקר שאינו מרשת המחקר, ועל כן יכול לתת מבט 'חדש' על הנושא הנדון . הוא דן בו, מפנה אל מאמרי הליבה, ומתוך עולמו העיוני - מחקרי יוצר דיון ביקורתי על הסוגיות הנגזרות מהם, מוביל אותן למחוזות חדשים ומעגן אותן בפרספקטיבות תאורטיות שונות . את המאמר הסוגר של השער הראשון כתב אברהם יוגב . לטענתו, לא ברור מי מעצב את המדיניות של הכשרת המורים בארץ, שכן היא נראית כמנותקת ממצב כוחות ההוראה, כולל המחסור במורים, התמעטות מספר הסטודנטים להוראה ונשירתם של מורים צעירים מן המערכת . יוגב קורא למכללות לחינוך ליזום מחקר שיעמידן בחזית המאבק לעיצוב מדיניות בנושא כוחות ההוראה, ולא לחכות לגורם חיצוני שיעצב את מדיניות ההכשרה להוראה . את המאמר הסוגר של השער השני כתב שלמה בק . הוא מציע נקודות לחשיבה על הדרך שבה עשויות המכללות לחינוך לקבוע את זהותן, בוחן את דמותן של המכללות האקדמיות לחינוך בישראל ומצביע על שלושה הגיונות עיקריים שעומדים בבסיס פעילותן . ההיגיון הראשון רואה בהוראה פרופסיה, ובהכשרה להוראה – פעילות שבמרכזה עומדת הרציונליות האינסטרומנטלית שמקורה בתפיסת העולם הנאורה . ההיגיון השני רואה בהוראה פעולה של בניית העצמי של התלמיד, ובהכשרה להוראה – פעולה של עיצוב העצמי ברוח תפיסת העולם הרומנטית . ההיגיון השלישי, מקורו בתפיסת עולם אמונית הרואה בהוראה שליחות, ובהכשרה להוראה - פעולה של חינוך האדם לשרת את האמונה הנכונה . בק מנתח במאמר תכניות הכשרה שונות הפועלות בהתאם להגיונות הנזכרים, ולטענתו מטרת ההכשרה להוראה אינה יכולה להצטמצם ליעילות מקצועית ( כדוגמת ההיגיון הנאור ) , לטיפוח המימוש העצמי ( כדוגמת ההיגיון הרומנטי ) או לתיקון החברה ( כדוגמת ההיגיון האמוני ) . הוא מצביע על אפשרות נוספת, ברוח אריסטוטלית, שמנסה לאזן בין ההגיונות הסותרים ולהציע חלופה נוספת להכשרה להוראה . מלכה גורודצקי כתבה את המאמר הסוגר בשער השלישי . נקודת המוצא שלה היא דפוסי ההתייחסות בהווה לקשרים שבין למידה - הוראה - חקר אשר מַבנים את זהותו ואת דרך פעולתו של המורה, ומציעה לחשוב על מציאויות חלופיות . החלופה האפשרית שבה היא מתמקדת נשענת על גישתו הדה - קונסטרוקטיבית של ז'יל דלז, המציעה קשרי הכלאה אפשריים בין שלושת המרכיבים - למידה - הוראה - חקר . קשרים אלה פותחים פתח לפעילות חינוכית - יצירתית המערבת את
|
|