|
|
עמוד:13
אברהם פרנק | 13 חקיקה מפורטת למטרות החינוך ולפדגוגיה הנגזרת מהן . התוצאה היא בלבול קבוע והיעדר כיוונים חינוכיים בקרב קובעי המדיניות וגורמי החינוך בכלל . אין גוף מקצועי חוקי ש"מעביר את הלפיד" מתקופה לתקופה בעת שהשרים מתחלפים, ואין אצלנו ניתוק דרוש של החינוך מהפוליטיקה, כפי שקיים בארצות שבהן הוגדרו רפורמות בחוק . הנושא שלנו, הגדרת מטרות החינוך, כפי שהתחלנו כבר לראות, הוא מורכב וסבוך לטיפול . מהיכן יש להתחיל ? האם לסקור שוב את המטרות שהציבו ההוגים הראשונים ? האם לדלג עליהן לטובת תהליכי השינוי של המאה ה - 21 ? האם לבחון מטרות גלובליות או לוקליות ? אין הפתעה בכך שבעולם גלובלי מטרות החינוך של מקום אחד מושפעות מן המתרחש במקומות אחרים . מדינת ישראל רואה עצמה משתייכת ל"עולם המערבי" ולקבוצת המדינות המפותחות במסגרת ה - OECD , והיא כצפוי מושפעת מהן מאוד . מבחני הישגים בינלאומיים כמו פיז"ה Pisa, Program for ( International Student Assessment – ( משפיעים על תוכניות הלימודים ועל שיטות ההוראה והמדידה בישראל . ההוגים והסוגיות מציבי המטרות שאני סוקר בספר זה מוגבלים למאות ה - 20 וה - 21 . לא הלכתי אחורה מזה בזמן, בהנחה שמטרות שהוצבו על ידי הוגים קודמים ואף קדומים מקבלות ביטוי אצל הוגים מ - 100 השנים האחרונות . גם במסגרת התקופה המוגבלת הזאת, של 100 שנים, ישנם אסכולות והוגים חשובים שלא עסקתי במשנתם, בידיעה שלא אוכל להקיף הכול ( כהן, 1983 ) , וקוראים עשויים למצוא עצמם בצדק בלתי מסופקים בשל כך . בכלל, אני מודע לעובדה שישנה שרירותיות מסוימת בבחירה . יתרה מכך : גם לגבי ההוגים שבחרתי, אין עיסוק כולל במשנתם, אלא
|
|