|
|
עמוד:8
8 אסנת רבינוביץ שמדובר באותה תופעה שהיכתה בי לנוכח ציורו של רמברנדט "האמן בסטודיו" . הגילוי של אחיזת העיניים עוד לא מצא לעצמו ניסוח, אך בלטה לעיניי השתייכותן של שתי היצירות לראשית העידן המודרני, למאה ה- 17 . השלב השלישי בהתגבשות המחקר שאציג בספר הנוכחי התרחש בתוך זמן קצר, לאחר שהתוודעתי לתיאוריות שכונו בזמנן "פוסט-מודרניות", ושהתפרסמו בארץ בעיקר בשנות ה- 90 של המאה הקודמת . פוקו, בארת, דרידה ולקאן כבשו את ליבי . התחושה של כתיבה תיאורטית בסגנון חדש, ובעיקר העיסוק הסמיוטי-לינגוויסטי-אפסיטמולוגי באקט התקשורת, הפכו את "האמן בסטודיו" ואת קיחוטה לאובייקטים שאפשר לנסח את הפואטיקה ואת הרטוריקה שלהם במונחים מתודיים . למסעי הנוכחי הגעתי מצוידת בציוד המשולש שאיתו יצאתי לדרך לפני שנים - הציור של רמברנדט, הרומן של סרוונטס והתיאוריה הפוסטמודרניסטית .
|
|