|
|
עמוד:9
9 פ ת ח ד ב ר אין יצירה, חידוש או יצרנות, הן משמרות את ההכפפה המגדרית . לדברי פרייזר, "החלוקה היסודית בין עבודה 'יצרנית' בשכר לבין עבודת 'שעתוק' או 'רבייה' ועבודה במשק בית שלא בשכר מקצה לנשים אחריות עיקרית לסוג עבודה השני" ( פרייזר, ,2006 281 ) . המיפוי של שוק העבודה המגדרי מקבל מורכבות נוספת כשמצטלבת לתוכו הקטגוריה האתנית . קימברלי קרנשו ( 1989 Crenshaw, ) , שחוותה על בשרה הדרה על רקע אתני, הציבה במוקד הדיון את שאלת הגזע והמוצא והוסיפה לדיון את סוגיית ההצטלבויות . קרנשו הראתה כיצד הצטלבותה של הקטגוריה הגזעית-האתנית בתוך הקטגוריות המגדרית והמעמדית מגבירה ומעמיקה את הבעייתיות הכרוכה במגדר כשלעצמו ובמעמד כשלעצמו . באופן דומה, גם הקטגוריה הלאומית משפיעה על המיקום החברתי, הכלכלי והתרבותי של עוזרות הבית . המוצא האתני מנתב את חלוקת העבודה הקפיטליסטית בין עבודה בשכר נמוך לבין עבודה בשכר גבוה . העבודות בשכר הנמוך, הבזויות, המלוכלכות, כמו עבודות במשק הבית, מאוישות בחברה המערבית על ידי "לא לבנים", ואילו העבודות בשכר הגבוה, מקצועות חופשיים ועבודות ניהוליות מאוישות בעיקר על ידי "לבנים" ( פרייזר, 2006 ) . לעיסוק המאויש 2 כמו על ידי נשים ממוצא אתני אחר יש ערך תרבותי נמוך יותר : "הגזע, המגדר, אינו רק פוליטי כלכלי, אלא יש לו גם ממדים תרבותיים קובעי ערך, המכניסים אותו אל תוך עולם ההכרה" ( שם, 283 ) . מכאן עולה שהזיהוי בין עוזרות-בית, בייחוד אם הן שייכות למיעוטים אתניים ולאומיים, לבין פחיתות ערך מובנית הוא פרי הבניה של התרבות ההגמונית, התופסת את עצמה כנעלה וכיקרת ערך ביחס לנשים אלה . בעקבות זאת, נשים העוסקות בניקיון, במלאכות "המלוכלכות", מורחקות לשוליים . בתרבות הציונית יש עיסוק ניכר בדיכוטומיה שבין ניקיון ללכלוך . 2 בדיוננו כאן נעדיף את השימוש במונח "אתניות" על פני "גזע", שכן המילה גזע עצמה משקפת גזענות .
|
|